דף הבית » 120 המשחקים הגדולים, עונת 2014-15

המשחקים הגדולים-מרץ

[ 19 ביולי 2011 | 5,206 views | אין תגובות ] | ירון בר לב

01.03.1953 הפועל רמת גן – בית"ר תל אביב 4 – 0
ליגה א' (הליגה הראשונה), מחזור 2.
ניצחון ענק של הפועל ר"ג בפתח תקוה. בעיתון כתבו שהפועל ר"ג הציגה משחק גדול וכי הניצחון הושג בזכות חוליית הקישור שפיטמה את החלוצים. כתבתו של ח. שרייר, ספורט לעם: "הפתעה גדולה נפלה כאן כשקבוצת הפועל ר"ג הדבירה את קבוצת בית"ר ת"א בתוצאה המשכנעת של 0:4.
אמנם למי שחזה במפגש זה אין התוצאות בבחינת מקרה באשר קבוצת הפועל ר"ג הציגה את אחד ממשחקיה המעולים ביותר בעונה זו. בקבוצת בית"ר כשלה ההגנה וחלוצי הפועל פרצוה בכח רב ובמיוחד יצויינו נאמן שהבקיע שני שערים נהדרים וש. כהן שלא הירפה משער בית"ר.
הגנת הפועל ר"ג הציגה משחק בטוח שנסך בטחון בשורות חלוציה ובפרט הגדילה לעשות הפעם שורת הרצים: שמילוביץ, חומה וקוסיוב שסיפקו כדורים למכביר להתקפה והיוו את הגשר לניצחון הגדול.

עם שריקת הפתיחה של השופט י. בלקינד פתחו חלוצי בית"ר בהתקפה על שער ר"ג אולם כבר בדקות הראשונות ניכר יתרונם של שחקני הפועל ר"ג. לאחר התקפות הדדיות בהן ניסו שתי הקבוצות להשיג שערים, פגעה בעיטתו של ורמש מבית"ר בקורת שער בפועל ונהדפה.
לא חלפה דקה ואת מסירתו המדויקת של שמילוביץ' קלט נאמן שבעט מ – 20 מטר וכבש שער נהדר. מעודדים מהשער המשיכו חלוצי ר"ג להסתער ומאמצם נשא פרי כשנאמן חוזר על מבצעו וכובש שער שני. לאחר ההפסקה ניסו חלוצי בית"ר להתאושש ולהקטין את מאזן השערים אולם הגנת הרמת גנים מנעה את הבקעת שערה, והיוזמה עברה שוב לרגלי חלוצי הפועל וכעבור 12 דקות החדיר קוריק בשלישית את הכדור לשער בית"ר. חלוצי הפועל המשיכו לתקוף ו – 5 דקות לפני שריקת הסיום קבע ש. כהן, חלוץ מרכזי, 0:4".

הפועל ר"ג: אהרון שטרשינסקי, עמנואל ספקטור, פאול אנטון, אדמונד שמילוביץ, יוסף ממו "חומה", אבנר קוסיוב, יוסף קוריק, קירשנברג, שמואל כהן, משה נעמן, משה רסקין. שפט: בלקינד.

04.03.1995 הפועל רמת גן – הכח רמת גן 3 – 2
ליגה ארצית, מחזור 19.
"זה היה המשחק שבו התחלנו לדהור קדימה", אמר אבי בוקסנבאום, מאמן ר"ג. הפועל רמת גן דורגה ערב המחזור במקום ה – 12 והכח במקום השני, וכמאמר הקילשאה, לדרבי חוקים משלו, והפועל ר"ג שפיגרה חוללה מהפך גדול וחזרה לביתה עם ניצחון.
זה התחיל בדקה ה – 34: יובל פילוס, שחקן הכח קבע 1 – 0 לאחר בעיטה חופשית. מחצית שניה: דקה 48, שמעון פרץ ירה כדור חופשי. קובי הדדי שחקן הכח הושיט יד. פנדל.
שמעון פרץ איזן 1 – 1. עברו 2 דקות… יצחק מוסרי העלה את הכח ליתרון 2 – 1. אבל רמת גן לא נעצרה. דקה 63: אילן חכים פרץ לשער הכח. משה יהלומי הכשיל . שוב פנדל ושוב שמעון פרץ. 2 – 2. חילוף מנצח של אבי בוקסה.
נכנס אייל כהן, יצא אילן בכר. דקה 80: כדור עומק של הפועל. מגיני הכח נרדמו ואילן חכים השלים את המהפך, 3 – 2 לזכות הפועל ר"ג.
הפועל ר"ג: שמעון מועלם, יובל בקר, יובל נעים, אבי פלטשר, פרנטישק צ'יקה, אלדר שפלר, אבי ברשצקי, שמעון פרץ (אסי זמיר), מאיר סומך, אילן בכר (אייל כהן), אילן חכים.
שפט: סבי אלנקוה, 1000 צופים ביפו.

 

מרקו בן ברוך ותומר עיני בדרבי נגד הכח

 

06.03.1971 הפועל ר"ג – הפועל נהריה 2 – 1
ליגה א' צפון, מחזור 19.
זה היה המשחק שהעלה את הפועל ר"ג לפסגה. הפועל ר"ג של 1970/71 היתה קבוצה מצוינת. רק שני הפסדים היו לה, אחד מהם במחזור הסיום שמנע ממנה את כרטיס העלייה. אברהם לב היה במשחק בנהריה: "זה היה המשחק הטוב ביותר שלי בקריירה. קיבלתי את הציון 9 בחדשות הספורט".

חדשות הספורט: "במשחק מעולה חיפה על הגנתה רמת גנית חלשה ובשער הנפלא שהוא כבש הביא למעשה את הניצחון".
דקה 5: ברנוב נגח פנימה, 1 – 0 לנהריה. דקה 80: קרן של חזום ולב התרומם ונגח כדור נפלא פנימה. 1 – 1. דקה 86: בנישתי פרץ משמאל קודם שהקשית לרחבה. חזום, על הקו, לדנישבסקי שהרשית מקרוב.
2 – 1. שמואל הנדוורג שופט המשחק נפצע בדקה ה – 75 ובסיום המשחק צרו אוהדי נהריה על חדר ההלבשה של ר"ג וציון דגמי שפגע במהלך המשחק בבלם ואנונו חולץ בסיוע המשטרה.
הפועל ר"ג: ציון דיגמי, יהושע פינצי, וילקומירסקי, רוני לוי, אברהם לב, שוקי דנישבסקי, עודד טרבגודה, ז'אן קלוד שטרית, חזום חזום, שי פרוייליך, אברהם בנישתי. מאמן: אברהם בנדורי.
שפט: שמואל הנדוורג, 4500 צופים, באצטדיון בנהריה.

 

 

07.03.1964 הפועל ר"ג – הפועל טבריה 1 – 0

ליגה לאומית מחזור 19.
שליטה מוחלטת של ר"ג, השניה בדרוג והתקפות ללא הפסקה של ר"ג. עד הדקה ה – 60 המאזן של רמת גן עמד על אפס שערים והחמצות ממצבים שיכלו לסגור עניין. יעקב חודורוב, השוער האגדי של נבחרת ישראל וחתן פרס ישראל 2006, היה משועמם. דקה 61: סוסנובסקי בלם טבריה תיקל את שלמה לוי, על סף רחבת ה – 16. בעיטה חופשית לזכות רמת גן.
דוד נתן, שחקן ר"ג: "זוכר שיעקב חודורוב צעק מרחוק, לא לבעוט אני בועט". לימים סיפר חודורוב שהוא בכלל חשב שנפסקה בעיטת עונשין מ – 11 מ' לזכות קבוצתו. בכל אופן האגדה מספרת שחודורוב נתן בומבה שקרעה את הרשת של יעקב גולדפרב.

חדשות הספורט למחרת עם הכותרת: "הפצצה של העונה". תמצית הכתבה של חנוך קינן: "אחת הדקות הגדולות והמוזרות שבכדורגל הישראלי. דקה אשר, עד כמה שידוע לי עשתה אתמול היסטוריה לא רק בין כתלי אצטדיון הפועל שבגבעתיים אלא גם בארץ כולה. היתה זו הדקה ה – 61 של המשחק. עד לאותו זמן לחץ הפועל ר"ג את יריבו מטבריה ממש לקיר, לא איפשר אפילו לנשום מעט אוויר. המגרש בגבעתיים דמה משך 61 דקות אלה לסיר לחץ אשר או-טו- טו עומד להעיף את שסתום הביטחון אל על ולפרוק את המתח המצטבר בשדה…

ואז בעיצומה של התקפת ר"ג שעט שלמה לוי עם הכדור, ניסה להערים על שומר ראשו יאזי סוסנובסקי ובדיוק ברגע בו הרים מעליו את הכדור, נדחף על ידו קלות אל תוך רחבת ה – 16. היציעים המו ורעמו. הכל תבעו בעיטת 11 מטרים אשר אולי היא – כך חשבו – תיתן סוף סוף ביטוי נאמן מבחינה מעשית לאשר התרחש עד עתה בשדה.
אולם לא. השופט עמוס חוזה שרק אמנם בתקיפות אלא שהניח את הכדור ליד גבול ששה עשר המטרים. עיני הקהל הצופים תרות אחר השחקן אשר יבעט את הבעיטה אבל הפעם בניגוד לפעמים קודמות איש מהשחקנים אינו תובע לעצמו זכות בכורה זו. ואז רבותי: מקצה שער הרמת גנים החלה לפתע לדהור דמות לבושה שחורים. כשהיא מנופפת בידיו כאילו רוצה לתבוע לעצמה זכות בעיטה בטרם תילקח זכות זו ע"י אחר.

 

הקהל קם על רגליו משתאה. יעקב חודורוב (כן, זה הוא) גמא במהירות את 84 המטרים שבין שערו לקו ה – 16 של היריב, הניח את כדור המשחק יציב על מקומו ובעוד מתמקמות לה ליד שערה חומת ההגנה של טבריה שלח חודורוב רגל ימנית. הכדור פרץ כמלועו של תותח, הובזק במהירות מדהימה אל בין חיבורי הקורות שמשמאל.

כולם שותקים. זוהי הפסקה שבין תדהמה לשמחה אשר תפרוץ, תעלה על גדותיה, שניות ספורות אחר כך ואת הנעשה בשדה לאחר מכן קשה לתאר במילים. יעקב חודורוב שרוע על הדשא, כשעליו הולכות ונערמות פקעת שחקנים, חבריו לקבוצה. היציעים? דומה היה כי הם מתמוטטים ושאגות העוז ומחיאות הכף של הקהל.

אכן היתה זו דקה אשר מבחינת תוכנה עלתה בשוויה על 90 דקות של כדורגל ואילן גבוה של דקה זו – חודורוב הגדול – רשם לזכותו היסטוריה נוספת…"
הפועל ר"ג: יעקב חודורוב, דן תיק, ניסים עוז, מרדכי בנבנישתי, גדי יניאק, משה פרל, צבי היימן, ראובן כהן,שמואל נחמיאס, שלמה לוי, ששון כתב. מאמן: דוביד שויצר. 5500 צופים במכתש. שפט: חוזה.

 

 

09.03.1974 הפועל ר"ג – שמשון תל אביב 1 – 1
ליגה א' צפון, מחזור 16.
ניסים בכר, מאמן הפועל ר"ג באתו משחק המליץ להכניס את המשחק הזה לפנתיאון המשחקים של ר"ג, הרבה בגלל ארוע שערורייתי אחד שמנע ניצחון מרמת גן. נסים: "זו היתה עונת המשחקים שלאחר מלחמת יום הכיפורים.
שחקנים שלנו נעדרו, והייתה לנו קבוצה מצוינת. הרבה קהל והקבוצה היתה במיטבה.
רצנו עם שמשון ואת המשחק הזה אני זוכר. היתה לשמשון נקודת יתרון. והובלנו בחצי הראשון 1 – 0. אחר כך דנישבסקי פרץ עד לקו ועשה 2 – 0. השופט הירושלמי נפתלי איתן פסל את השער. לא הבנו מה קרה. היה נבדל פסיבי ולא יכול להיות מצב כזה של נבדל. איתן קיפח אותנו. אם היתה שם טלויזיה הוא לא היה עושה את זה. הוא קיפח אותנו. והמשחק הלך לפסים אחרים ואז שמשון, במתפרצת, עשתה שוויון. היינו צריכים לנצח 2 – 0 . ובגלל זה לא עלינו"

שליח חדשות הספורט (אברהם פינקלשטיין) היה והרעיף הרבה סופרלטיבים לשחקני ר"ג: "להט סוחף ועדיפות איכותית מצד הפועל ר"ג נבלמה אתמול במהלך גורלי שמקורו באובדן חושים לחלקיק השניה של השוער שלמה נורדמן ומגינו רוני יעקובסון כדי לשים לאל לפחות באופן זמני ניסיון רמת גני מרשים לזנק במעלה הטבלה הצפונית ולהשתלב בצמרת.
מהלך זה היה אולי מבחינתו של נורדמן והביא לקיפוחם של הרמת גנים השאפתנים והנמרצים מתוך מחצית נעדרת שטף וברק שלא רמזה על כוונותיהם העילאיות, הגיחו ה – 11 של ר"ג אל 45 דקות של איכות של רמה שתובלו בהן ארועים מרתקים ושפע של מצבי הבקעה. רמת גן מחודשת זו היתה קבוצה של פיסגה קבוצה של שאיפות אמיתיות לחזור לליגה הבכירה, אלא שביצועי הסיום שלה לקו בחוסר דיוק משווע על מנת שבסופו של עניין תרד מאוכזבת ושפלת רוח מכר הדשא…

.. שוקי (דנישבסקי) היה אתמול האיש של הפועל ר"ג. מה שעשה הבחור הזה למגיני שמשון, בל יסולא בפז. הוא כידרר ליהטט מסר אך שער המשווה של דמתי העב על חדוות ניצחון אפשרית.
ועוד בעניין דנישבסקי. בדקה ה – 75 הוא לכד שער שביסס את יתרון חבריו והעמידו על שני שערים לעומת אפס. הוא כבר אץ מאושר אל זרועות חבריו אך היה מי שחשב אחרת. השופט נפתלי איתן שניהל בתקיפות את המשחק הסוער שרק חדות לפסילת השער. ממקום מושבי בפאתי המגרש, קשה היה לקבוע אם אמנם היה מקום לפסוק נבדל, אך מכל מקום תופעה אחת ממש דקרה עיניים. אף אחד משחקני שמשון לא פנה לשופט בטענה לבטל את השער, משאיר חומר למחשבה.

10 דקות קודם לכן, שגה איתן קשות: דנישבסקי הפעלתן ביצע דאבל פס מדויק עם חייק, אך יהודאי קטע את מעוף הכדור בידו בתוך רחבת ה – 16. איתן שרק אמנם, אך פסק על בעיטת עונשין מ – 16 מטרים.

שתי דקות מאוחר יותר לא היה מסוגל אפילו איתן למנוע כיבוש רמת גני מושלם: דנישבסקי התנהל עם כדור כ – 30 מטרים משערו של גבאי ואז ירה כדור שפגע ברגל שמשונית וקפץ מעלה תוך שהוא עושה דרכו סמוך לקורה השמאלית. שאול חייק נמצא במקום כדי להסיט את הכדור, להפגישו בפעם הראשונה עם הרשת ולהגעיש את אוהדיו הקנאים של הפועל רמת גן…

…דקה 77 כבוש שער המשווה… הגבהת כדור לא מסובך למרכז הרחבה הרמת גנית. יעקובסון ששמר היטב על דמתי עורר רושם כי לא יתקשה להרחיק את הכדור, אך כאן התערב השוער נורדמן וניסה להדפו. לביש מזלם התנגשו השנים זה בזה וגדעון דמתי הסתער על הדורון שזכה בו, לא התרשם מהתייצבות הייאוש של רוני לוי בשער, הסיט את הכדור לעצמו, בעט במדויק לרשת…"

הפועל ר"ג: שלמה נורדמן, שלמה מוסלי, רוני לוי, חגי לוי, רוני יעקובסון, דני שטרן, דני קופמן, יוסי נעים, שוקי דנישבסקי, עודד טרבגודה, שאול חייק, חיים צ'יריק (יצחק דגני).
מאמן: ניסים בכר, שפט: נפתלי איתן, 5000 צופים במכתש.

 

 

11.03.2003 הפועל ר"ג – הפועל ירושלים 1 – 1 (4 – 3 לר"ג בפנדלים)

גביע המדינה סבוב ט'.
ר"ג עולה לירושלים ומציגה במחצית הראשונה את המשחק הכי מבריק שלה, במהלך סבב משחקי הגביע, לפי עדותו של שחר כדורי. למרות זאת, ר"ג לא מצליחה לייצר יותר משער אחד, של אביב וולנרמן (59), וגם ספגה שער שוויון בתוספת הזמן (שי אהרון, 92) והיתה גם הרחקה של גבע ברקאי של ר"ג (דקה 98) והקבוצות נאלצו להתייצב לדו קרב של בעיטות מ – 11 מטר.

בן עמי, ומרקיניוס החטיאו אבל ברנשטיין, כדורי, טפר ועזריה הבועט האחרון קבעו 4 – 3 בפנדלים והסינדרלה שועטת לרבע הגמר.

אלי כהן, המאמן: "המשחק מול ירושלים היה אחד הטובים שלנו. ניצחנו בפנדלים ודוקא זה היה בתקופת שפל שלנו ובמשחק מול ירושלים שהיו אז בשיאם הצבתי מערך מיוחד. דווקא במשחק הגביע כי התמקדנו בליגה. המערך כלל 3 בלמים: שחר גבע ובובליל. תירגלנו את זה וזה יצא כל כך טוב והמשכתי את המערך הזה גם בליגה".

ר"ג: מוטי אברג'יל, ניר בובליל, שחר כדורי, גבע ברקאי (הורחק), תמיר בן עמי, איתן עזריה, שרון ברנשטיין, ניר חדד (ליעד טפר), עומר בוקסנבאום, משה שפירא, לירן ולדבוים), אביב ולנרמן (אלפרדו מרקיניוס).
מאמן: אלי כהן. שפט: ערן פרוסט, 500 צופים באצטדיון טדי, ירושלים.

 

 

 

1943 הפועל תל אביב – הפועל רמת גן 9 – 0

המפלה הכי גדולה של הפועל רמת גן בליגה הראשונה ניחתה עליה מרגליה של הפועל תל אביב אלופת הליגה המלחמתית של 1943/44. הפועל רמת גן ספגה פעם יותר שערים במשחק ליגה אבל זה היה במסגרת הליגה השניה וגם ההפרש עמד על מינוס שמונה… (3 – 11 ע"י הגה תל אביב בתאריך 18.3.1939) לעומת תשעה שערי הפרש מול הפועל תל אביב. אמנם בתבוסה מול הפועל היו סיבות מקלות רק שהתוצאה הזו נכנסה בכל זאת לרשימת המשחקים שרמת גן תרצה לשכוח.
"הבוקר" למחרת הביזיון שנקרא 9:0: "המשחק נערך על המגרש של הפועל ר"ג במסגרת משחקי הליגה. היה זה ניצחון מכריע של הפועל ת"א שניצל את כל ההזדמנויות להבקיע שערים. כל הזמן של המשחק היתה ידם של התל אביבים על העליונה. יש לציין שהפועל ר"ג הופיעה רק עם 6 שחקנים מקבוצה א'

 

 

16.03.1942 רויאל הלניק – הפועל רמת גן 2 – 1
מסגרת: גביע ארץ ישראל.
רויאל הלניק. היתה קבוצה כזו, יוונית, הורשתה ליטול חלק במשחקים על גביע א"י ורמת גן נפגשה עם הקבוצה הזו. לסיקור "הקרב" שהופיע למחרת בעיתון הבוקר ספורט, היקצו, מעט מקום, וזה מה זה מאכזב, לאור ההתרחשויות במגרש: "המשחק נערך בנתניה והיה פרוע מתחילה ועד הסוף. גם קבוצת הפועל וגם השופט אוזיאס היו נתונים לטרור של מאות חיילים שחזו במשחק. את שוער רמת גן ממש רגמו באבנים. לפני גמר המשחק שמו הצופים מצור על שערו. גול ההכרעה נפל 4 דקות אחרי הזמן הקבוע והובקע בידים. הפועל ר"ג הגיש תלונה להתאחדות הכדורגל".

 

21.03.1942 הפועל ת"א – הפועל ר"ג 2 – 2. פיצוץ.
הליגה המלחמתית הראשונה. עונת המשחקים 1941/42.
הבוקר ספורט למחרת המשחק המפוצץ הראשון של רמת גן בליגה הראשונה: "המשחק נערך על מגרש הפועל ברמת גן בשיפוטו של מר ווסרמן. במחצית הראשונה התנהל משחק שווה למרות זה שהפועל ת"א שיחק רק ב – 10 אנשים. במחצית השניה היתה היזמה בידי הפועל ת"א, אבל המשחק לא הגיע לסיומו משום שהשוער של התל אביבים הכה אחד משחקני הפועל רמת גן בגלל פאול. אחרי מקרה זה עלה קהל רב על המגרש ופרצה קטטה והשופט היה נאלץ להפסיק את התחרות. עד אז היו התוצאות 2 – 2".

 

24.03.1956 הפועל ר"ג – מכבי ת"א 1 – 0
ליגה לאומית, מחזור 15.
כותרת חדשות הספורט למחרת המשחק: "השער הטראגי של העונה בגבעתיים". בעיתון כתבו שזו היתה הפתעה מרעישה. שהפועל ר"ג ניצחה את מכבי ת"א המוליכה.
מכבי ת"א, היתה למי שאינו יודע אלופת הליגה בסיום עונת 1955/56. הנה הכתבה של חדשות הספורט: "לתואר השער הטיפשי של העונה ראוי אותו מאורע בדקה ה – 55 שגיבורו הראשי היה השוער אברהם בנדורי ואילו בתפקידי המשנה התחלקו נח רזניק ויצחק קירשנברג. קירשנברג טס עם הכדור קדימה עד שנחסם על ידי רזניק שהתגבר עליו. רזניק המנוסה שלח את הכדור במכה שטוחה אחורה לשוערו בנדורי, שניצב בדריכות בין שתי הקורות, ניגש כנראה לכדור בביטחון מופרז ואיפשר לכדור לחמוק מבין ידיו לרשת, לתדהמתם הגמורה של אלפי הצופים. לניצחונו של הפועל ר"ג היו כמובן הדים רבי משמעות לגבי האליפות…

לא יהיה זה צודק לגבי המקומיים אם נאמר כי ניצחונה היה מקרי: בזכותה של חוליית רצים מגובשת ומאומנת, נותר להגנה מספיק אוויר לנשימה ומאידך היו החלוצים אורחים תדירים ברחבת העונשין של מכבי ובאם הננו עוסקים בהתקפה, לא נוכל לפסוח על שמו של מגדלוביץ שלאחר כשלונות רבים, נתגלה שוב כחלוץ דינמי ויעיל.

פריצותיו של מסיקה וכן דריכותו של זולר בשער משלימים את סיפור המעשה…
… התקפה של מרימוביץ פתחה את המשחק בדקה ה – 5, אך פיימן שנמצא במקום הרחיק בעזרת ממו.
החטאות הדדיות סימנו את הדקה ה – 17 שהרי החטיאו מסיקה וישראלי הזדמנויות נוחות.
בדקה ה – 28 בעט פיימן בעיטת עונשין בלי תנופה שאילצה את בנדורי למתוח אבריו ולהרחיק לקרן. הקבוצה המקומית שזכתה לעדיפות קרנות (3 – 0) לא ניצלה גורם זה באופן ממשי. רגע עוצר נשימה חל בדקה ה – 40 בשעה שמגדלוביץ הרים כדור, בביעטת סבוב בקרב האווירי שהתחולל גבר חרונזיץ על יריביו, אך שלח את הכדור החוצה.

המחצית השניה עמדה בסימן המתח: רדלר העביר את הכדור לחרונזיץ שהמשיכו מיד למסיקה. זה האחרון עמד יחד עם רזניק מול בנדורי, אך רזניק היה המהיר שבין השנים והשער ניצל. בדקה ה – 55 ליוו תרועות מחרישות אזניים את שערו של בנדורי.

בדקה ה – 60 עמד מכבי על סף שער שוויון: רבינוביץ בעט תוך ריצה, ממו זינק ונגח. הכדור החוזר הגיע אחרי ערבוביה לישראלי, שבעט בסיבוב סנטימטרים ליד הקורה.

נחמיאס וישראלי החמיצו הזדמנויות שסיפק להם גלזר בדקות 67 ו – 70. בדקה ה – 82 היה המגן אברמוביץ בתנופה בהתקפה, אך מגדלוביץ נטל ממנו תוך בלבול חושים את הכדור מן הרגליים. הרגע המסוכן בדקה ה – 88 שמפני חרדו המקומיים הביא למסירתו של סטודינסקי לגלזר, שנתפס לביש מזלו בנבדל ע"י השופט".

הפועל ר"ג: זולר, אברמוביץ, פיימן, מנר, ממו, מורדכוביץ, מגדלוביץ, קירשנברג, מסיקה, חרונזיץ, רדלר. שפט: בן-רובי, 4000 צופים בגבעתיים.

את הפועל ר"ג של אותה עונה אימן חיים רייך (יליד 1914) שחקן שעלה ארצה בגיל 19 ונקלט בקבוצת הפועל ת"א. רייך גם לבש את מדי נבחרת ארץ ישראל.

 

 

 

25.03.1950 הפועל ר"ג – מכבי ראשל"צ 10 – 1
ליגה א' (הליגה הראשונה לאחר הקמת המדינה) לעונת 1949/50.
המשחק הזה נכנס לפנתיאון המשחקים הרבה בגלל שני השיאים שהושגו אז. 10 – 1 במשחק בליגה הראשונה, שמונה שערים לזכות ר"ג במחצית השנייה, וגם ככל הנראה, חמישה שערים שכבש משה רסקין, כוכב ר"ג בעונה הראשונה של הליגה במדינת ישראל.

את שאר השערים לזכות ר"ג כבשו משה נעמן 3, ונפתלי שוולב 2, הכוכב הבינלאומי הראשון של ר"ג. נפתלי (אנדור) שהחליט לתלות את הנעליים בסיום העונה. משה רסקין (יליד 1923): "אני הייתי אחד המייסדים של קבוצת הפועל ר"ג. המגרשים הביתיים שלנו היו בשכונת רוזנשטיין, סמוך לבית העלמין בגבעתיים, אח"כ בהר נפוליאון וגם בסמוך למכון מור של היום. את הפועל ר"ג של פעם אימנו שלמה פוליאקוב והיה גם מאמן שנקרא הוגו זינגר.

שחקנים בולטים בקבוצה (כבשו את שאר השערים במשחק ה – 1:10): נפתלי שוולב? אני הבאתי אותו (וסייעתי לו בפתיחת חנות אופניים) וגם את בורי הלפרט, וגם את משה נעמן, מטריפולי. היה שחקן רציני. לא זוכר את המשחק ההוא, אבל שיחקתי בקבוצה בעמדת קיצוני שמאלי ואם המצב היה קשה, הייתי יורד להגנה, כמגן.
היו שוערים שחששו מעצמת הבעיטה החזקה שהיתה לי, שוער מכבי פ"ת למשל ביקש שלא אבעט חזק". רסקין, התחיל את הקריירה שלו בקבוצת הילדים של הפועל ר"ג בשנת 1932, במגרש החולי בין רחוב הרצל וקריניצי, שיחק כחייל בקבוצות צבאיות בריטיות ובמדי הבריגדה היהודית במהלך מלחמת העולם השניה. שיחק גם בקבוצת הפועל ת"א ולאחר פרישתו היה חבר ההנהלה דומיננטי בקבוצה. את מוסה נעמן (יליד 1920) שכבש במשחק ההוא שלושה או ארבעה שערים.

ויקטור נעמן, אחיו של משה נעמן, ושופט עבר (תג בינלאומי) בליגה הלאומית ואחותו ברוריה: "מוסה, החלוץ המרכזי, ושחקן מצטיין, שיחק בקבוצת מכבי טריפולי (לוב) עם נעלי גומי, באחד המשחקים כבש שער ניצחון שמנע מהמוליכה את הזכייה באליפות. תקופה ממושכת לאחר המשחק ההוא נאלץ להימלט ולמצוא מקומות מסתור מפני מי שאיימו לרצוח אותו. עכשיו לאחר התקרית ההיא, משה הנרדף, היה מה זה נחוש לצאת את לוב וזה היה במהלך מלחמת העולם השניה. נתיב הבריחה של משה נעמן (אביו של עמוס נעמן, לשעבר שמשון והפועל יהוד) ארצה מהווה סיפור מרתק בפני עצמו. הוא התחפש לחייל בריטי ובלווי חיילים מהבריגדה היהודית, גנב את הגבול דרך מצרים כדי לנחות אצל משה רסקין השחקן שקלט אותו בקבוצת הפועל רמת גן. משה נעמן עצמו הקים ואימן, בסיוע ההסתדרות של רמת גן, את הפועל אור יהודה, מחלקת הכדורגל.

על משחק ה – 1:10 של ר"ג מול ראשל"צ, הנה כתבתו של א. יצחק, "הספורט הלאומי": "היה זה משחק מוקדם שהתקיים אתמול על מגרש הפועל ביפו. המשחק בכללו היה חלש ומשעמם וקבוצת הפועל היתה טובה מיריבתה. התוצאות הגבוהות מוכיחות בעליל שיש הכרח לעשות טיהור בליגה א' ולהוציא את הקבוצות החלשות אשר אינן ראויות להשתתף בליגה זו. מסופקני אם קבוצות אלה תצלחנה גם בליגה המיוחדת.

כבר בדקות הראשונות זוכה קבוצת הפועל בשער ראשון שהובקע ע"י רסקין. הפועל מתמידה בהתקפות אך ללא הצלחה. רק בדקה ה – 35 עולה ברגלי שוואלב להבקיע שער שני. בתחילת המחצית השניה מצליחים המכבים להבקיע שער ע"י המקשר הימני. היה זה גם שער הכבוד שלהם. כעבור דקות אחדות מצליח רסקין להבקיע שער שלישי.

מכאן ואלך שולטת קבוצת הפועל על המגרש. התקפות הפועל נמשכות והשערים נופלים בסיטונות. השערים הנוספים התחלקו בין שוואלב, משה רסקין. שפט דודקביץ". חייבים לציין גרסה נוספת של אחד העיתונים (ספורט ישראל) של פעם לפיה רסקין כבש באותו משחק רק 4 שערים וגם משה נאמן כבש מספר דומה של שערים. שואלב כבש לפי אותו עיתון 2 שערים.

ר"ג של 1949/50 דורגה בסיום אותה עונה במקום העשירי, עם 8 ניצחונות, 16 הפסדים וללא שום תוצאת תיקו ומכבי ראשל"צ סיימה במקום ה – 12 בליגה. את ר"ג שלאחר קום המדינה אימן אז שלמה פוליאקוב (ייסד את הפועל ת"א עם אחיו מוסטה פוליאקוב).

צבי בר שירה, שיחק כמה משחקים עם קבוצת הנוער של הפועל, אותה אימן שלמה פוליאקוב, (עם קבוצת הבוגרים של המועדון). ברשירה: "למשה רסקין, כוכב ר"ג, הדביקו את הכינוי "ג'מל חוסיני" הרבה בגלל אופן הריצה שלו שהזכירה שעטה של גמל".
שאר מהקבוצות הצעירות. לכישלון הרמת גנים גרם בהרבה השוער כספי ששיחק הפעם חלש עד מאוד. הפועל ת"א בא בלי רב ינוביץ ורייך. שפט – א. זוסרמן".

 

 

28.03.1953 הפועל תל אביב – הפועל רמת גן 8 – 0
ליגה א'. מחזור 4.
התבוסה הכי גבוהה בתולדות ר"ג במדינת ישראל. עלעול בעיתוני התקופה (ספורט לעם) מעלה שההגנה של הפועל ר"ג תפסה יום שחור. שטרשינסקי השוער אשם במישרין בשלושה שערים.
גם ההתקפה לא עבדה. שמילוביץ וקוסיוב שחקני הקישור נסוגו לעזור בהגנה ומאידך לא סיפקו לחלוצים כדורים ואדמונד שמילוביץ פספס פנדל לזכות ר"ג. וכמאמר הקלישאה כשלא כובשים עושים הרבה שטויות בהגנה. את מרבית השערים להפועל ת"א כבש דווקא הרצל פריצנר (8, 40, 43, 49), הקיצוני השמאלי של הפועל ת"א ושחקן עבר של הפועל רמת גן. ולימים הפכך פריצנר למאמן הפועל ר"ג. עוד כתשו: חיים גלזר (44, 53), דוד רץ (83) ושער עצמי של חומה (87).

הרכב ר"ג לא פורסם, אבל שיחק שם אדמונד שמילוביץ (1979 – 1922) שאימן במהלך שנות השבעים את נבחרת ישראל. שמילוביץ היה השחקן הישראלי הראשון ששיחק בשתי נבחרות לאומיות.
עם רומניה ארץ הולדתו (1946, שני משחקים) ועם נבחרת ישראל (2 הופעות). הנה בכל זאת ה – 11 של ר"ג מאותה תקופה: אהרון שרשטינסקי, יוסף ממו (חומה), פאול אנטון, קירשנברג, אדמונד שמולביץ, אבנר קוסיוב, יוסף קוריק, רקרי, שמואל כהן, משה נעמן, משה רסקין.

 

 

 

28.03.1998 הפועל טייבה – הפועל רמת גן 3 – 2
ליגה ארצית, מחזור 23.
זה היה המשחק ששבר את רמת גן, אמר אילן הרפז, אחד מצמד המאמנים (עם יאנוש פס) שנטלו את שרביט האימון של ר"ג, הקבוצה במצוקה, שנתקעה בעקבות ההפסד הזה עמוק בתחתית עם 20 נקודות, 4 נקודות פחות מחוף המבטחים.
עלעול בדפים המצהיבים של היומונים שלמחרת המשחק:
בדקה הרביעית מריוס קרג' הרים כדור ומליקה, שוער ר"ג הדף אבל לראשו של נאסים אגברייה. 1 – 0 לטייבה. רמת גן הגיבה עם צמד שערים שהובקעו מהנקודה הלבנה: בדקה ה – 9 עזאם שחקן טייבה הכשיל את מאיר גולדפינגר.
שחר כדורי בעט את הפנדל, יוסי בצלאל, שוער טייבה הדף וכדורי עט על הריבאונד ושיגר את הכדור פנימה. 1 – 1.
דקה 45: עכשיו זה היה מריוס קרג' שקיצץ ברחבה. תמיר בן עמי נפל ומאיר גולדפינגר קבע מהפך זמני, 2 – 1 לרמת גן. בחצי השני, הצליחו שחקני רמת גן להירדם בשמירה. סלאח חסראמה השווה ומשה גולדנברג עם טיל אדיר סגר עניין, 3 – 2 לטייבה.

אילן הרפז (יליד 1953) אימן אז את הפועל ר"ג (יחד עם יאנוש פס) השניים החליפו את דוד קרקו (יליד 11.2.1945). לטענת קרקו, "ר"ג עדיין לא היתה מתחת לקו האדום".
הרפז: "אלי כדורי ונחום וישנבסקי הביאו אותנו להציל את רמת גן. קיבלנו את הקבוצה מתחת לקו האדום. תשעה משחקים היו לנו עם ר"ג. הפסדנו לקבוצות שאיבדו עניין בליגה אבל משחק המפתח שדירדר אותנו היה בטייבה. הובלנו 2 – 1 והפסדנו בסוף".

הפועל ר"ג: ירון מליקה, אוהד הראל (אבי ברשצקי), איציק ברוך, תמיר בן עמי, יובל בקר, רועי פינק, שחר כדורי, נועם סייג (יואב הרשקו), אריק חנגלי, מאיר גולדפינגר.
מאמנים: אילן הרפז, יאנוש פס. שפט: עמיחי מוזס, 1800 צופים בטייבה.

 

 

28.03.1964 הפועל ר"ג – הפועל פ"ת 3 – 2
ליגה לאומית מחזור 22.
משחק העונה במכתש. 9000 צופים (אמדן של חדשות הספורט). שופט: פריזנר.
שער מוקדם של משה פרל (31, פנדל) העלה את ר"ג ליתרון 1 – 0. פ"ת הגיבה עם צמד שערים מרגלי גדי יניאק (עצמי, 39) ובועז קופמן (49) החזירו למשחק את פ"ת. אבל שלמה לוי היה חד מתמיד ולא ויתר. צמד שערים שלו (66, 79) קבעו 3 – 2 לעיני 9000 צופים מוטרפים והדיחו מהפסגה את הפועל פ"ת (לזכותה כבשו יניאק, שער עצמי, וקופמן) אלופת חמש השנים הקודמות. ר"ג עלתה למקום הראשון והדרך לאליפות ההיסטורית נראתה קרובה מתמיד.

צביקה היימן: "המכתש נחשב לאחד הקשים בארץ. המגרש היה צר ולא ישר, ושחקני הקבוצות האורחות התקשו לשחק שם. עם דוביד שויצר שיחקנו התקפי בלבד כי היו לנו שחקנים שהיו בנויים להתקפה בלבד. הפועל פ"ת הובילה בתוצאה 2 – 1 שלמה לוי השווה 2 – 2. ועד היום אני זוכר את המהלך הגורלי ששינה את פני הליגה בארץ: כדור חופשי שלנו (דקה 79): משה פרל בעט ונחום סטלמך הוריד את הכדור לאחור. איציק ויסוקר, שוער פ"ת, ניסה למנוע קרן ושלמה לוי פשוט התגנב ושם את כדור הניצחון ברשת".
שלמה לוי: "הפועל פ"ת הוליכה 2 – 1 אבל תוך כמה דקות כבשתי צמד שערים בבליץ דרמטי שהעלה לראשונה את ר"ג לפסגה, בדרך לאליפות היסטורית".
ראובן כהן על המשחק: "זה היה הניצחון הכי דרמטי, הכי מתוק והכי מרגש. כי ניצחנו את כוכבי פ"ת הגדולים".

איציק ויסוקר (יליד 1944, 71 הופעות נבחרת ישראל, 2 אליפויות וגביע מדינה עם מכבי נתניה) עמד אז בשער פ"ת. איציק: "בטח שאני זוכר את השער שספגתי. איך לא אזכור את זה. למעשה אני זוכר כל גול שספגתי במהלך הקריירה שלי. את שער הניצחון של ר"ג כבש שלמה לוי.
וזו לא היתה טעות שלי, כי יצאתי לכדור וסטלמך ז"ל ניסה להוריד לי את הכדור ובמקום להוריד קרוב אלי הוא הוריד ממש למרכז השער ואז שלמה לוי הגיע ממש מול שער חשוף ונכנס עם הכדור לתוך השער. זה היה אחד המשחקים הראשונים שלי בפתח תקוה ואת הטעות הדביקו לי כי הייתי צעיר".
ואיציק מוסיף: "אז היו משחקים בשביל החולצה. ועם הרבה יותר חלוצים. וככה כבדשו יותר. רק שגם גם אז שיחקו על זמן. נהגו לשחק עם כדור אחד ועד שהיו מחזירים את הכדור… זוכר שקיבלנו אז רק הוצאות נסיעה. היום בעידן הכדורגל הממוסחר משחקים אחרת".

ניסים קלדרון (יליד 1944) היסטוריון הכדורגל של הפועל פ"ת: "עונה מצוינת היתה לפ"ת של 63/64. לאחר 5 אליפויות רצופות, פ"ת פתחה את העונה בסערה ורשמה 7 ניצחונות רצופים על ההתחלה. כל הכרטיסים נחטפו קודם לפתיחת המשחק. אוהדי פ"ת הגיעו בדבוקה אחת, ספסרים חגגו ולמכתש הגיעו כ – 3000 אוהדי פ"ת.
בשעה 10.30 היתה במכתש אוירה של אירופה. המחנות הקניטו אבל אלימות לא היתה שם. פ"ת פתחה בסערה, יניאק כבש שער עצמי והרחנו את האליפות. שלמה לוי השווה ל – 2:2 ואז הגיע כדור של ר"ג לרחבה.
כל האצטדיון שמע את סטלמך צועק: איציק (ויסוקר) צא!" אבל ויסוקר לא זז ואז הכדור נכנס פנימה. ר"ג ניצחה והחגיגות היו בעיצומן.
חזרנו הביתה אבלים וחפויים. רמת גן עלתה לפיסגה.
ובשמיים נכתב שרמת גן תיקח אליפות, לאחר שהצליחה למחוק פער של 7 נקודות.
הכל הלך לר"ג אפילו שער של חודורוב מול טבריה. ובסיום העונה הם עשו את זה. אני אישית המשכתי להגיע לרמת גן, למסיבות.
צביקה היימן ושמואל נחמיאס שידרגו גם את יכולת הריקוד שלהם במסיבות (אצל מוטלה ואצל אבנר הבדואי, מתקין התריסים בכיכר נח).

הנה הכתבה המלאה (חנוך קינן) שראתה אור בעיתון חדשות הספורט:
"הגיעה אתמול הילולת יום העצמאות לגבעתיים. שלושה שבועות קודם שכבשה את המדינה כולה… גבעתיים הפכה עיר הגנים הלומת שיכרון חושים.
אנשים מסתובבים שם לכל עבר בלי כל מטרה מוגדרת… בעיצומו של חג החירות נתנה קבוצת הפועל של עיר זו דרור לשאיפותיה הכמוסות כשהדבירה ב – 11 זוגות רגלים לוחמות יריבה נכבדת ועקשת "אלופה כרונית" אשר באה להגן על כתרה המוזהב במכתש של מוקשים. לראשונה בחייה זכתה הקבוצה הר"ג לחתור ולהגיע למקום הנפלא – המושך – והמקסים ביותר של הליגה הלאומית – כיפת האוורסט של הצמרת…

ר"ג איננה קבוצה למשחק של עצבים. במקום משחק העצבנות אין מקום לכדורגל טכני ונאה והרי כל כוחה של עיר הגנים מרוכז בטכניקה ובכדורגל היפה. הקבוצה פתחה בהססנות רבה, הציגה משחק גרוע בפתיחה והעמידה את צופיה, אוהדיה במצב של תימהון מוחלט. עד סוף המחצית הראשונה לא שבה הקבוצה לעצמה ואם כי יצרה מערך שקול עם יריבתה בשדה ניכר היה המתח…

במחצית השניה שינו פני הדברים כליל. בראש ובראשונה אחרי שהורגלה פתח תקוה ביתרון היה כבר ברור לכולם שאין עוד מה להפסיד.
שנית, בעיקבות נסיגה כללית במשחק הפ"ת נחשף השדה להתקפות רמת גניות ולבסוף: צבי היימן אשר פתח כקיצוני שמאלי חזר למקומו הטבעי בהרגשה שלפחות החלק הימני של השדה שייך לו. ההגנה הר"ג היתה אתמול מאוד חסרת שיווי משקל. חלק מהשחקנים הוצב למשחק כשהוא פצוע ואילו חלקה השני הבריא של הקבוצה ספג שיתוק חלקי בדקות הפתיחה של המשחק. חמישית החלוצים הר"ג חזרה לעצמה רק במחצית השניה כשהפכה את הקערה על פיה ומעמדת קבוצה מתגוננת בפתיחה הפכה ליחידה תוקפת ומנצחת בשלבי הסיום.
אחד מחלוציה היה אתמול בשיאו. הוא רץ לכל כדור שבשדה הזיע וירק דם ובא אל המנוחה רק כששינה את מהלך המשחק ממש במו רגליו.

שלמה לוי אינו היום שחקן נבחרת. במשחקו נגד ויאטנם הוא ישב ביציע. היום לאחר שראיתיו אתמול בגדולתו יכול אני לומר בשקט: זהו השחקן שהיה חסר לנו בהתקפה. זהו האיש. די בחוש הריח המפותח שלו כדי להכריע משחקים לזכות קבוצתו. הוא עשה זאת אתמול. יתכן והיה עושה זאת גם באותו יום מר ונמהר…

… עצבים עצבים. זו היתה הפתיחה של המשחק אתמול. נחמיאס וויסוקר התנגשו ביניהם בקרב על כדור מסוכן ואילו שלמה לוי החמיץ הזדמנות פז לקבוע יתרון ראשון לקבוצתו ממסירת כדור של נחמיאס… כשבאה הדקה ה – 32 נדמה היה כי פקד רעש אדמה את גבעתיים: נחמיאס דהר שמאלה, שלח כדור שטוח לשלמה לוי אשר חדר במרוצה לרחבה. ניסה לסובב את גופו וברגל שמאל לשלוח כדור השערה. כאן התערב חיים בכר. הכשיל את החלוץ המארח ופריזנר הורה על נקודת ה – 11. משה פרל ניגש בביטחון בעט את הכדור ימינה ורשת פ"ת זועזעה לראשונה – 0:1.

… רק בדקה ה – 38 קם המחנה על רגליו. סטלמך קיבל כדור (בעמדה אשר ממקומי נראתה – כנבדל) התקדם מעט ובעט בעוצמה לשער. חודורוב ריחף באויר, הדף את הכדור ויניאק אשר ניסה להציל דחק ובעוצמה לשער. חודורוב ריחף באוויר הדף את הכדור ויניאק אשר ניסה להציל דחק עוד יותר לרשת החשופה – 1:1…

… בדקה ה – 49 בעיטת עונשין לזכות פ"ת. מבצע: שלום פטרבורג. הוא בועט. חודורוב שוב הודף את הכדור ולקופמן אשר בא במרוצה לא נותר אלא לגלגל כדור יתרון לרשת הרמת גנית – 1:2. שקט בקרב אוהדי ר"ג…

בדקה ה – 66: היימן שועט משמאל שולח כדור לר. כהן אשר בועט חלש לכיוון השער. ויסוקר מזנק נוגע בכדור אך לא. זה חומק מידיו ושלמה לוי מהיר כסופה שולחו עמוק עמוק פנימ ה לרשת. 2:2.
בדקה ה – 81: נחמיאס מנסה פריצה לשער. מוכשל ופרל בועט את בעיטת העונשין 25 מ' משער היריב. הכדור מורם אל על. נחום סטלמך שהוזעק להגן על שערו מתרומם וצועק תוך כדי התרוממות איציק, איציק. הכדור פוגע במצחו של סטלמך מוסע משם בכוון לשוערו.

וכאן רבותי כאן כאן באה טרגדיה נוספת: יצחק ויסוקר רץ לכדור ניסה למלטו מקו החוץ והחזירו תוך כדי כך חזרה לשדה ישר לרגליו של שלמה לוי אשר העיף למעלה רשת פ"ת נוספת. שקט בקרב אוהדי פ"ת. רעש בקרב אוהדי רמת גן. חולצות נשלפות וקולות ניחרים שואגים בשמחה אין קץ: שיר השירים אשר לשלמה…"

ניסים קלדרון הוסיף: "הניצחון הזה של ר"ג היווה נקודת תפנית. והפועל פ"ת עד היום לא התאוששה מאותו הפסד שניתק את שרשרת האליפויות של פ"ת. למעשה, זכר למשחק ההוא, תיגרות ידיים (ומנו ראש הסדרנים היה מעורב בהן) היו במפגשים שבין הפועל פ"ת והפועל ר"ג. הפכו לחזיון מוכר".
הרכב: יעקב חודורוב, דני תיק, נסים עוז, מרדכי בנבנישתי, גדי יניאק, משה פרל, דוד נתן, שמואל נחמיאס, ראובן כהן, שלמה לוי, צבי היימן. מאמן: דוד שוויצר.

 

 

30.03.1957 הפועל רמת גן – מכבי נתניה 1 – 0
ליגה לאומית, מחזור 16 (שני מחזורים לסיום).
לא משחק גדול, אבל היה גול גדול, וגם משחק תחתית חשוב בין הפועל ר"ג (מקום עשירי) ומכבי נתניה (מקום 11). ניצחון שחילץ את רמת גן סופית מאימת הנשירה. חדשות הספורט עם הכותרת: "שתי נקודות מ – 25 מטר".
קטעים מהכתבה, למחרת המשחק: "שריקת הסיום של אברהם דודאי חרצה גורלו של משחק… אחרי 60 דקות נראה כי שחקני נתניה לא הצליחו להסיר מעליהם את שער היתרון הרמת גני. אך שער היתרון הר"ג ממצב נבדל יחד עם שתי החמצות מזעזעות בהתקפת רמת גן סיכמו את מהלך המשחק, אף שמצב מכבי נתניה מפוקפק בטבלה, לא נראתה בקרב שחקניהם הרצון הנחשל לעמוד במערכה.

הפועל ר"ג, בהדרכת משה ווארון, מגלה ניצני כדורגל טוב בדקות רבות. השחקן שבלט יותר מחבריו היה יחיאל מנר, שקישר את למל והוסיף כמה בעיטות מסולסלות לעבר שער נתניה.
שטיינוורצל זכאי לתשבוחות אם כי איטיות היתה בעוכריו. מורדכוביץ המצליח במשחקי הבית שלט מחדש באזורו ואף ניסה לצאת להתקפה. גם השוער זולר הצליח בכל פעולותיו…
… בדקה העשירית שלח שרגר את ח. מלר… אך ברגע האחרון הפיל זולר את עצמו באומץ רב לרגליו. עברו דקותיים ודודאי לא גילה את הוזיאס בנבדל ואילץ את זולר לזנק לרגליו.
בדקה ה – 15 נמסר הכדור לזבולון אייכין, שהובילו שמאלה, ומשם שלח מסירה שטוחה למרכז. פולבר קיפץ מעל הכדור וברגע מת זה שלח שטיינוורצל את רגליו הארוכות ומ – 25 מטרים בעט באופן מופתי לזווית הימנית הנמוכה.
לאחר השער פג במקצת המתח ורק דקת סיום המחצית היתה מסעירה. תוך התקפה נתנייתית עזה נשלח הכדור אל מלר שכבש שער מחודר (קורה ופנימה) אך להוותו שרק דודאי לנגיעת יד של חלוץ נתנייתי קודם לכן.
המחצית השניה עם חילופים קלים בשורות נתניה לחצו היינה וחבריו, אך לאחר התקפת נגד של רמת גן, פילס לעצמו ר. כהן דרך מתוך פקעת שומרי – ראש, העביר את הכדור לחרונז'יץ (במצב נבדל בולט) והלה בלי היסוס הכניע את כספי.

שתי הזדמנויות יוצאות מן הכלל הוחמצו בדקות האחרונות. חרונז'יץ הרים יפה מימין בדקה ה – 72, כהן התמודד עם מגן וכתוצאה מכך הועף הכדור אל פולבר, שהמשיכו מעל למשקוף. פולבר הגיש כדור בדקה ה – 75 לכהן שתפס עמדה נהדרת, אך בעיטת הסיבוב שלו לא מצאה את השער…"

הפועל ר"ג: אליעזר זולר, יחיאל מנר, ראובן פריזט, דוד שטיינוורצל, חנוך מורדכוביץ, יהושע אפרוני, צבי שטלצר, שלמה חרונזיץ, ראובן כהן, יעקב פולבר, זבולון אייכין. מאמן: משה ווארון. 1500 צופים בגבעתיים.

 

30.03.1996 הפועל רמת גן – הפועל טייבה. 2 – 0, פוצץ. טייבה ניצחה טכנית, 2 – 0.
ליגה ארצית, מחזור 22
הפועל ר"ג הוליכה 2 – 0 עד לדקה ה – 65 משני פנדלים, של יובל נעים ושל אילן חכים. והכל נראה רגוע, הרבה בזכות הפרחת סיסמאות "די לאלימות, כן לשלום ולא לאלימות". אבל האווירה התחילה להתחמם בדקה ה – 62 לאחר שלב מטבייב, שחקן ר"ג ראה צהוב ומיד אחר כך אדום בגלל קללה שסינן לשופט.
דקה 65: בעיטה חופשית לטייבה. 20 מטר משער ר"ג. דחיפות ברחבה של ר"ג. שחקן טייבה, חסן פצעוס, נצפה שכוב על הדשא. השופט נחמיאס פנה לקוונו אלי שרביט. התוצאה: כרטיס אדום לעברו של יובל נעים. בתגובה פרץ נעים לכוון הקוון הדביק את פניו לקוון. בסיום העימות אמר אמר הקוון שנעים נגח בפניו. נחמיאס שרק לסיום. ומהומה גדולה פרצה.

רפיק חאג' חיא, ראש עיריית טייבה התערב ורץ לעבר אוהדי טייבה עם תנועות וי והנפת ידיים. שחקני ר"ג פרצו לכוונו של חאג' יחיא, אבל נבלמו ע"י השוטרים ואנשי טייבה. והיו גם קללות, יריקות, חבטות והשלכת ספסלים, בקיצור מחזה מביש.
יובל נעים (יליד 1967) שספג את הכרטיס האדום מס' 10 בשמונה השנים הקודמות: "יכול להיות שהאף שלי נגע באף שלו".
והפועל ר"ג סופגת הפסד טכני, 0 – 2.
הפועל ר"ג: שמעון מועלם, יובל בקר, יובל נעים (הורחק, 65), רואי חדד, פרנטישק צ'יקה, אבי ברשצקי, ישראל מוצפי, מרקו בן ברוך, רונן צפריר (נועם סייג), אילן חכים, לב מטבייב (הורחק, 62).
מאמן: ראובן כהן. שפט: שבתאי נחמיאס. 1500 צופים במכתש.

 

31.03.1968 הפועל רמת גן – הכח מכבי רמת גן 5 – 0
עונת ההקפאה הכי המתישה של הליגה הלאומית, מחזור 53.
הניצחון הכי גדול של הפועל על הסגולים. הכח מכבי ר"ג של עונת ההקפאה היתה טובה יותר מהפועל וגם רשמה במהלך העונה הכפולה שיא של 8 ניצחונות ליגה רצופים.
למכתש הגיעו שחקני הכח לאחר סדרה של 9 משחקי ליגה ללא הפסד, והפועל השתרכה אי שם בתחתית. במהלך המשחק הסוער הורחקו שני שחקנים מתוסכלים של הכח: לופה קדוש, השוער (דקה 56) וצ'יקו פרקש (76) ואהרון קפיטולניק, הבלם נכנס לשער הכח וגם חטף כמה גולים שיורטו לעברו.

דקה 30: פרל שלח את היימן לאגף השמאלי. היימן פרץ עד נקודת הקרן ומשם הקשית את הכדור לרוני לוי שנגח פנימה. 1 – 0, למרות הנפת הדגל של הקוון.
עכשיו התחילו לשחק כאסח. למברקיס וששון הוטחו לדשא. דקה 57: ראובן כהן נכנס לפעולה. 2 – 0. פריד אישר את השער.
חדשות הספורט: "ברזסקי רץ להוציא את הכדור מרשת הכח שנמצא בידיו של גבאי, מגן הכח. ברזסקי ניסה להוציא את הכדור ותוך כדי כך פגע בשחקן הכח. האחרון דלק אחרי ברזסקי ובעט ברגליו. באותו זמן רץ קדוש לעבר ברזסקי השכוב ובעט בו בצוארו. ועל זה פסק פריד – החוצה.

רוני לוי כובש נגד הכח(תמונה: רוני לוי)

 

המשחק חודש ושחקני הכח ניסו שוב ושוב לפגוע בברזסקי". דקה 66: ראובן כהן יירט את שערו של קפיטולניק, שומר השער של הכח. 3 – 0. פרקש פגע בדקה ה – 77 בזנדר שוער הפועל והורחק. דקה 83: בביוף שחקן הכח, החליט לנטוש. והכח עם 8 שחקנים. דקה 86: כהן מעלה את הפועל ליתרון 4 – 0. והיימן , דקה 88, סגר, 5 – 0. דקה 88: גם לאלבוכר נמאס. והכח נותרת עם שבעה שחקנים.

גדי צלניקר, שחקן הכח אליו פניתי: "לאחר הרחקתו של קדוש, היה בלגן נוראי לא היתה לקפיטולניק ברירה והוא נאלץ לרדת להגן על השער, ולחטוף שערים זו לא בדיוק חוויה נעימה … למרות משחקי הדרבי הטעונים, היו בין שחקני הקבוצות יחסי חברות. ועד היום אני בקשרים מצוינים עם צביקה היימן".

צביקה היימן: "זו היתה תצוגה כדורגל מדהימה שלנו. עשינו להם בית ספר לכדורגל".

עוזי זנדר, שוער הפועל: "זוכר את ההשתוללות של קדוש שבעט באריה ברזסקי. היה משחק גדול שלנו ולמשחק ההוא עליתי פצוע. אמרו לי תעמוד כמו עמוד ולמרות שהכח תקפה, לקחתי כמה כדורים".

לופה קדוש: "בטח. זוכר את המשחק ההוא. דרבי שגמרנו עם 7 שחקנים. פריד היה השופט שהרחיק אותי. קיבלתי שבועיים עונש הרחקה, אחר כך הבאתי זר פרחים ונעשתה סולחה והכל הסתדר".

הרכב של הפועל: עוזי זנדר, אברהם לב, אריה וילקומירסקי, משה פרל, גדי יניאק, קוסטאס למברקיס, צבי היימן, ראובן כהן, רוני לוי, מרדכי בנבנישתי, ששון כתב (אריה ברזסקי). מאמן: דוביד שוויצר. שפט: פריד, 4000 צופים במכתש.

31.03.2015 הכח עמידר – הפועל ר"ג. איצטדיון וינטר 2-1.
המחזור ה30 של הליגה הלאומית סיפק את אחת הדרמות הגדולות שיכולנו לקבל.
ערב המחזור היתה חייבת הפועל ר"ג לנצח כדי להשאיר לעצמה סיכוי להתברג בפלייאוף העליון ולקוות שיריבותיה על הכרטיסים האחרונים יאבדו נקודות.
הכח עמידר היתה ממוקמת ערב המשחק במקום האחרון בדרבי שעשוי להיות האחרון בתקופה הקרובה עקב ירידתה הצפויה של הכח לליגה השלישית.
עקב כך, הקבוצות הגיעו למשחק עם שתי מטרות מנוגדות- הפועל כדי לנצח, הכח כדי למנוע מהיריבה להעפיל לפלייאוף וכל האמצעים היו כשרים.
בדקה ה37 עלתה הכח ליתרון אחרי שרועי זיקרי כבש במספרת לשערו של אלדר פשכצקי.
שתי דקות אחר כך הניף איסואנילה לינגנה את רגלו וכבש שער מרהיב מחוץ לרחבה 1-1.
המחצית השנייה התנהלה ברמה בינונית כשככל שהתקדמו מחוגי השעון אל עבר הדקה ה90, החלו שחקני הכח לבזבז זמן, לביים פציעות ולהעיף כדורים.
לאור התוצאות מהמגרשים האחרים ידעה הפועל ר"ג שנצחון אכן יעניק לה את הכרטיס לפלייאוף והחלה לתקוף "גלים גלים" את שער הכח, בעיקר מהדקה ה90, אז הגיעו לידיעת השחקנים התוצאות הסופיות מהמגרשים האחרים…
עמוק עמוק בתוך תוספת הזמן כשהמשרוקית כבר מוכנה לשרוק את שריקת הסיום, יצאה הפועל ר"ג להתקפה אחרונה במהלכה הגביה המגן נועם כהן כדור בחצי גובה היישר לראשו של איסואנילה לינגנה שנגח בכריעה פנימה והכריע את גורל המשחק- הפועל ר"ג לפלייאוף העליון, באחת העונות הכי קשות והפכפכות שלה בשנים האחרונות אחרי שהחלה אותה עמוק בתחתית והצליחה בראשותו של המאמן דני גולן לאגור נקודות עד שהצליחה להגיע ליעד.
הרכב הפועל ר"ג למשחק: אלדר פשכצקי, אבי סופר, עוז יפרח, עדן בטיט, תומר לוי, לירן כהן, לידור כהן, דידייה ברוסו, איסואנילה לינגנה, אלמוג בוזגלו, לירון דיאמנט.
שותפו: נועם כהן, איוון פקונדו, אבתיתר נדלר. שפט: שלום בן אברהם.
יו"ר המועדון עינב חזנולד: " גם בתקופות הכי קשות העונה ובמקומות הכי נמוכים שאפשר היה להיות בהם, האמנתי שנעשה את זה.
זה הישג ענק, נעצמנו את כוחנו בעיר, היינו ונשארנו מועדון הספורט הגדול, המעוטר והמכובד ביותר ברמת גן".
unnamed

נכתב ע"י אלישע שוחט.
תוספות משנת 2015- ירון בר לב

תמונות- ארכיון אתר המכתש, רוני לוי, צבי בר שירה,איצ'ה קירשנברג,צביקה היימן,אילן צוקר.


תגובות מהפייסבוק

תגובות

הוסף תגובה !

באפשרותך להגיב או לשלוח טראקבק מאתרך. באפשרותך גם להירשם ולקבל עדכונים באמצעות RSS.

תגיות HTML מורשות לשימוש:
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

הבלוג תומך בצלמיות. באפשרותך להירשם באתר Gravatar.