דף הבית » 120 המשחקים הגדולים, עונת 2011-12

המשחקים הגדולים-יוני

[ 19 ביולי 2011 | 5,675 views | אין תגובות ] | ירון בר לב

מאת אלישע שוחט

יוני 1940, בעולם מתחוללת מלחמה נוראית אך בארץ ישראל משחקים גם כדורגל.
ישיבת חירום נערכת בצהרי היום כשעל הפרק- צורת משחקה של הפועל ר"ג שנאבקת בצמרת הליגה.
מרדכי לאופר ז"ל, אז מנהל הקבוצה שבהמשך נהרג בנסיון בריחה מהכלא הבריטי רושם מילה במילה את הפרוטוקול של הנואמים- " מי שלא יופיע לאימונים יוצא מהקבוצה מבלי להתחשב בכל מיני מסיבות. פרובלמת המגרש תפתר בקרוב"

המשך סדרת המופת של אלישע שוחט

01.06.1940 הפועל ר"ג – מכבי נתניה 9 – 3
ליגה ב', מחוז שומרון. כך נקראה אז הליגה השנייה בארץ ישראל – פלשתינה.
הפועל רמת גן שרצה לכרטיס העלייה לליגה הראשונה כשותפה לתריסר שערים במשחק אחד. המפגש הביתי הזה שאמור היה להיערך ברמת גן, הועתק למגרש הפועל תל אביב. זה לא מנע מרמת גן לקרוע את מכבי נתניה בתוצאה 9 – 3 לאחר 6 – 0 עד להפסקה.
את השערים לזכות רמת גן כבשו: שמואל אונגר 4, בן ציון 2, משה רסקין 2 ודוד טלר 1.

זה היה ההרכב: פז, טלר, לויס, הופמן, ישראל קלבר, בן ציון הלמן, הפטל, בורי הלפרט, נפתלי שוולב, שמואל אונגר ומשה רסקין.

סודות מחדר ההלבשה… נחשפו בישיבה של שחקני הקבוצה, הרבה בזכות מרדכי לאופר, שהעלה את הדברים על הכתב, כמה ימים לאחר המשחק:

ליפסון, יו"ר הקבוצה:
"הפועל חדרה והפועל ראשון גם מועמדים לליגה א' (הליגה הראשונה – א. ש.). החבר בר מהמרכז מעדיף שננצח 1 – 0 במקום 9 – 3.
אנו מנצחים ומנצחים אך משחקה של הקבוצה היא פרימיטיבית ביותר. הח' זינגר ימסור דין וחשבון מקיף בעניין זה ולכל חבר תהייה האפשרות להביע את דעתו בעניין זה. באימונים מלבד זינגר (המאמן – א. ש. ) כמעט שאף אחד אינו מופיע. מי שלא יופיע לאימונים יוצא מהקבוצה מבלי להתחשב בכל מיני מסיבות. פרובלמת המגרש תפתר בקרוב.

הח' זינגר: "מי שראה את שני המשחקים האחרונים כל אחד התפלא איך קבוצה המשחקת בצורה כה חלשה, איך היא עומדת במקום ראשון. שחקן כדורגל אינו יכול לשחק עונה שלמה יפה מאוד, אבל הוא צריך להשתדל לפחות. במשך כל הזמן היה לנו מחסור בקיצונים.
החלוצים המרכזיים הם שיחקו יפה מאוד, אך הם מתרגזים בצורה מאוד לא נאותה.
אנחנו בגמר המשחקים. הבדל הנקודות בינינו ל"דגל ציון" הוא בשתי נקודות. כל העיתונות כותבת על משחקנו אך כולם מאוכזבים מהצורה הפראית של שחקנינו.
המשחק נגד הכח פתח תקוה היה משחק יפה מאד ואני נהניתי מהשערים היפים שלכם. התאחדו חלוצים אל תעוררו רעש כי הרעש אינו מתקן כי אם מקלקל. היחס הזה צריך להשתנות במשך שלושת המשחקים הבאים…

הח' קלבר: נגד אגד, דגל ציון, הכח פתח תקוה. הוא שיחק יפה מאד, אך נגד מכבי נתניה הוא היה חלש מאד, הסיבה אינה ידועה בייחוד בחצי השני. הח' כושי (יוסי כהן)אפשר לעשותו לשחקן טוב אך עסקיו הצדדים מפריעים לו בהחלט. אם ברצונך לשחק? עליך להודיע עכשיו. ובאם לא נדע זאת עכשיו ובאם לא נדע זאת עכשיו ונדע להפסיק את ההפקרות הזו"

יוסי(כושי)כהן: "אין האשמה בי. הייתי חולה ובאימונים אינני יכול לבוא יותר מפעם אחת בשבוע".

זינגר: "הח' טלר הוא מאותו הטיפוסים שראיתי בקבוצות חוץ. הוא עובד קשה ואינו יכול לבקר באימונים וזה מונע ממנו להיכנס לפורמה. המגינים שהיו עד עתה אצלנו הוכיחו כי אינם טובים ביותר גם מבחינה טכנית וגם מבחינת זריזות. הח' פז גורם להתרגשותיו של הח' טלר. הרצים מוכרחים לחזור ולעזור למגינים.

חברים! עתה קבלנו את הח' בן ציון ובשני המשחקים שהוא שחק אצלנו הוא שחק אצלנו בכמה תפקידים ואני משוכנע כי הוא כדורגלן מצוין.
פז מוכרח להשתדל להכנס למסגרת של שוער טוב כי בכאן תלויה מאד ההצלחה.
בזאת אני מסיים ואני מקוה שכולכם הבינותם אותי כראוי…"
ישקה (ליפסון): "כולכם עצלנים כי אנו ראינו את מרצם של הפועל פתח תקוה – כולם השתדלו והם אמנם ניצחו"

בן ציון הלמן(נהרג במלחמת העצמאות): "במשחק האחרון ישבו כל גדולי הכדורגל והוציאו מסקנה כי הפועל פ"ת הם שחקנים והפועל ר"ג היא אינה קבוצה. מספר השערים שלנו אינם מעלים את כבודנו. החלוצים שלנו משחקים באופן כזה שאינם נותנים לכדור לגשת לשער. לולא כושי היינו נמצאים במצב רע מאד. ישנו עוד דבר. צעקות. ואין זה מוסיף מאומה לניצחון ולעצם המשחק. אין צורך בעצבנות. אם לא מתכוננים לא מוציאים את הפלסמה. צריך להתאמן ולנצח. בקבוצה ישנם כל מיני מצבים ואמנם גם חלשים. אבל אנו צריכים להשתדל למצוא שם טוב. צריך להימנע מפרעות. עוד תהיינה שיחות. אבל עתה עלינו מוטל לעשות ולא לדבר. הפועל ר"ג היא הקבוצה הראויה להיות בליגה א' והיא תהיה!!!"

אונגר: "תמיד אני משוחח עם שוולב ואלפרט והם אינם חפצים להביננו. הם נמצאים ליד השער והם מוצאים לנכון להחזיר את הכדור אחורה. היכן שאני נמצא. הם מתכעסים שאינני במקומי ואני רוצה ודורש פתרון לדבר".

שוולב: "השוער הוא אדם או שתופס את הכדור או שאינו תופס ועליו אין מה לדבר. המגינים הם זקנים מדי. כאשר הרץ מביא את הכדור קדימה, המגן צריך ללכת אחריו ולצוד את הכדור במקרה שנאבד מהרץ. הח' קלבר צריך לתפוס את העמדה הנכונה ולהימצא במקום. הח' אונגר במקום לתת את הכדור מעט קדימה ובצורה חלשה, הוא נותן יריה שאינני יכול להשיגה בשום פנים. החלוץ המרכזי צריך לחזור ולקחת את הכדור שהשוער מוציא. כולם צריכים להשתדל לתת את המכסימום. לא צריך הרבה לדבר כי אם הרבה לשחק".

הפטל: "אני משתדל ואני יכול לקחת כדורים, אבל האשמה שאתם מאשימים אותי שהקיצוני היריב תמיד חופשי, בזה אשם גם הח' קלבר, כי אני צריך לעזור לו הרבה מאד".

קלבר: "תמיד אתם מאשימים אותי במשחקי החלש, אני הייתי רוצה לראות איך משחק רץ מרכזי – וזאת הוכח כאשר הרצים הצדדים משחקים, גם אני משחק. וכאשר הם אינם משחקים הריני ביש מזל וגרוע מכל רע".

פז: "אני רוצה להסביר לכם מדוע נשתנו אצלי היוצרות. קורה תמיד שכדורים קשים אני תופס וחלשים איני עוצר. זוהי הסיבה כי יש לך רק מגן אחד ואני אינני בטוח בהם. מתחילה טלר לא האמין בי. אבל עכשיו המצב ביננו הוטב. כדורים קשים אני עוצר כאשר אני מקבלם מלפני המגינים. אך משהגיע כדור למגינים הרי הכדור אבוד, המגינים אבודים ואני אבוד…"

טלר: "אין לנו אחד עשרה שחקנים. ההגנה חלשה. הרצים גם מעט חלשים וההגנה אינה יכולה לקחת על עצמה אחריות של תשעים רגע. איך אפשר לחשב את משחקו של מגן אחד ביום חמסין. הקלוב לא יהיה קלוב כל זמן שלא יהי יחס חברי בין השחקנים. אל תתפשו חסרונות. תקנו אותם. יש לנו עוד שלושה משחקים ואני מציע ששני המקשרים יעזרו להגנה".

הח' אלקיס: "כולכם צודקים. הייתי מציע לאלה שאומרים הייתי רוצה לראות את השני, שתעמידו קבוצה אחרת ותראו את משחקה היא. הרצים אינם צריכים להקריב את ההתקפה לשערם כי אם להרחיקה איה המרץ? כוח השחקנים? בכל המשחקים שומעים רק את צעקות השחקנים ותו לא. מדוע לא תתלכדו ותשאפו לניצחון?! אני בטוח שכולכם רוצים לנצח אך הרצון אינו מספיק".

ישקה: "אני מסיים ואני שמח מאד שכמעט כל החברים השתתפו בשיחה. הייתי רוצה לראות את הצעקות על המגרש "הסדרן" היחידי בעניינים אלה הוא המאמן זינגר.
אנחנו חברים והיינו צריכים להיות יותר מלוכדים. כולם צריכים לבוא לאימונים ואינני רוצה לשמוע כל סיבות ואף של עבודה. אני רוצה להעמיד קבוצה של אחד עשרה שחקנים ולא של שבעה. בשבת אנחנו משחקים בנתניה והקבוצה נתחזקה. אנחנו צריכים לנצח ב – 0 – ולא ב – 1 – לרעתנו".

הח' זינגר: "הח' אלקיס נתן לנו דוגמא נאה וכך אנו צריכים להתנהג. תמיד אנחנו צריכים לשחק במרץ הן נגד חלשים והן נגד חזקים".

02.06.1945 הפועל רמת גן – מכבי נתניה 7 – 1
ליגה א' המלחמתית מחוז השומרון (ליגה ראשונה).
אחת התוצאות הגבוהות של הפועל רמת גן במסגרת משחקי הליגה הראשונה, קודם שהפכנו למדינה.
הניצחון הזה הבטיח כמעט סופית את זכייתה של הפועל ר"ג במקום השני בליגה הראשונה במחוז השומרון (צפון), הגבוה ביותר שלה, עד לשנת 1963/64 כמובן.

ספורט הבוקר, לאחר המשחק: "המשחק נערך על מגרש מכבי רמת גן והיה יפה. הפועל רמת גן הראה משחק מלוכד וטכני מצד החלוצים. את השערים הבקיעו המקשר הימני אונגר (2), אברהם צבי (חלוץ מרכזי) 2, הקיצוני הימני בנדיקט (2) שוואלב (1) קיצוני ימני. לטובת מכבי נתניה הבקיע את השער יצחק בילבסקי, מקשר שמאלי".

04.06.1955 הפועל ר"ג – הפועל פ"ת 2 – 0
ליגה לאומית מחזור 16.
הפועל ר"ג המדורגת במקום ה – 12, מדהימה את הפועל פ"ת, הטייקון של הליגה (חמש נקודות פור לפ"ת ממכבי ת"א השנייה בדרוג) דווקא בפתח תקוה לעיני 1500 צופים. הפועל פ"ת, אלופת הליגה שבדרך רשמה את הפסדה הראשון באותה עונה.
לקראת המשחק עשה מוניה כמה שינויים בהרכב. ושיתף כמה צעירים. דקה 31: כדור מדויק שהגיע לחרונזיץ עשה דרכו לרשת של יעקב ויסוקר. 1 – 0.
נחשון: "זו היתה הפתעה מרעישה. ונתנו את זה בכותרות הראשיות של העיתונים ודיברו על זה ברדיו. ואני נתתי את הגול הראשון מהאוויר, בבעיטת וולה. משהו לא נורמלי".
פ"ת שעיבתה את מערך ההתקפה שלה בחצי השני מתוך כוונה להשוות זכתה בפנדל (דקה 58), רק שהכדור של בועז קופמן הספיק לקורה. ההחמצה הזו עוררה את שחקני ר"ג ובדקה ה – 80 נצפתה שגיאה של שפירא. ואורי צללה, החלוץ המרכזי של ר"ג, סגר עניין, 2 – 0.
הרכב: אהרל'ה שרשטינסקי, חנוך מורדכוביץ, הרצל פריצנר, איצ'ה קירשנברג, משה פיימן, אבנר קוסיוב, צבי שטלצר, שלמה חרונזיץ', אורי צללה, יעקב פולבר, אריה רדלר. המאמן: מוניה גושן.

05.06.1943 הפועל רמת גן – מכבי תל אביב 4 – 3
גביע המלחמה. כך נקראו משחקי הגביע שנערכו במהלך מלחמת העולם השניה. היו אלה משחקים כלל ארציים וההתאחדות לכדורגל השמיטה משום מה את משחקי "גביע המלחמה" שנערכו במתכונת ארצית ורשמית מטעם ההתאחדות לכדורגל בא"י.
מכבי ת"א של 43/44 היתה אחת הקבוצות החזקות ששיחקו כאן. וקצת לאחר שזכתה באליפות שיחקה עם הפועל ר"ג. וככל הידוע היה זה ניצחון היסטורי ראשון של ר"ג מול מכבי.
עיתון הבוקר: "התחרות נערכה השבת על מגרש מכבי ר"ג. רוח חזקה הפריעה בהרבה למהלך המשחק. קבוצת מכבי עלתה במשחקה על הקבוצה היריבה עד 20 דקות לפני הסיום. אולם שורת החלוצים של הפועל ניצלה בסוף את הביטחון העצמי של מכבי והעבירה שלושה שערים בזה אחר זה. בתוצאת 3:4 לטובת הפועל הבקיעו: שוואלב, אונגר, שמחה וצבי. ולטובת מכבי: נויפלד, יוסף וגאול".

. 11.06.1960 הפועל ר"ג – מכבי נתניה 3 – 3
ליגה לאומית. מחזור 22 ואחרון.
דווקא במכתש. שלוש פעמים הוליכה ר"ג אבל זה לא עזר. מכבי נתניה חזרה למשחק שלוש פעמים. השוויון הזה שנפל על ר"ג כמקלחת צוננין, לא הספיק ורמת גן צוללת לליגה א', לראשונה בתולדותיה, לאחר 19 שנים לליגה השניה.
הפועל ר"ג שלטה ונתנה את כל שהיה לה במשחקה האחרון. ויעידו יחס הקרנות: 11 – 1 לזכות ר"ג, וחלוציה ניצלו אחוז קטן משלל הזדמנויות ההבקעה ממצבים שקשה להחמיץ. אבל נכנעה למתפרצות הקטלניות של נתניה.
נחשון של ר"ג כבש ראשון בדקה השניה אבל השופט פסל את השער בטענת נבדל. נחשון לא ויתר ובדקה ה – 29 עשה שער חוקי למהדרין.

נחשון: "כל העונה לא שיחקתי. ולפני המשחק האחרון התחננו שאגיע למרות שהיה לי אויר למחצית אחת. פסלו לי שער חוקי לחלוטין שכבשתי מ – 12 מטרים. וזה לא היה בכלל נבדל. את הגול הראשון הבקעתי וגם הייתי מעורב בשער השלישי. נתתי פס קצר לראובן כהן שהבקיע, אף שיכולתי להיכנס עם הכדור לשער".

וייס מנתניה השווה (38), ראובן כהן העלה את ר"ג ליתרון 2 – 1 (דקה 41), היינה של נתניה איזן בעזרת הר"ג פרידמן (50) חלפו 60 שניות וראובן "קובינה" כהן, מלך השערים של ר"ג בכל הזמנים העלה (דקה 52) את רף הציפיות של ר"ג כי בשלב הזה, ר"ג יכולה הייתה להישאר בליגה.
ואז נפסקה בעיטה חופשית משלושים מטרים. והבלם הנתנייתי מוייססקו (57) קבע 3 – 3.
בהמשך היו עוד ניסיונות הבקעה של ר"ג אבל זה לא עזר.

מויססקו בסיום: "אני רגיל בבעיטות מרחוק. גם את ויסוקר הכנעתי בצורה דומה. ברגע שהכדור התלבש לי על הרגל וראיתי שהכוון הוא נכון והייתי בטוח שהכדור יכנס לרשת".

איצ'ה קירשנברג: "זולר, השוער שלנו צעק לא צריך חומה וקיבל את השער הזה".

נחשון: "זה היה משחק גדול שלנו. היינו חייבים לנצח. זולר קיבל גול מטופש. גול מ – 40 מטרים. זולר צעק לחנוך מורדכוביץ: "עזוב עזוב זה שלי" אם חנוך לא היה מוותר, הוא יכול היה להרחיק ואז היינו נשארים בליגה. אבל זה לא קרה. ההגנה, ההגנה שלנו הרסה אותנו".

הרבה דמעות היו בסיום כשהוברר שר"ג ירדה. 16 נקודות היו לה, בדיוק כמו למכבי יפו, רק שיחס השערים של ר"ג (0.62) היה נחות מזה של מכבי יפו (0.88) שנוצחה 1 – 3 ע"י הפועל פ"ת האלופה. זה היה משחקו האחרון של נחשון במדי ר"ג. נחשון החליט לנטוש סופית את הכדורגל, לאחר שהבוס שלו הציב בפניו אולטימטום: או כדורגל או עבודה במשרד חקירות.

הפועל ר"ג: אליעזר זולר, עמי גרינבלט, אמנון רוזנשטוק, שמואל פרידמן, חנוך מורדכוביץ, מאיר גיצי, דוד רוזין, איצ'ה קירשנברג, שלמה נחשון, ראובן כהן, יהודה פדאל. מאמן: הרצל פריצנר. 3500 צופים היו במכתש. שפט: בן רובי.

12.06.1971 מכבי יפו – הפועל ר"ג 1 – 0
ליגה א' צפון מחזור 30.
ערב המחזור הוליכה ר"ג את הטבלה עם נקודה אחת יותר ממכבי יפו (מאמן: משה וארון). תיקו יכול היה לעלות אותה לליגה הלאומית.
זה היה המשחק האחרון, אחריו כבר אי אפשר היה לתקן. לא משחק גדול אבל מה זה מותחן. 20,000 צופים היו בבלומפילד. דקה 70: טעות קשה של אברהם לב הבלם האדמוני של ר"ג וציון דגמי השוער. 1 – 0 ליפו וכל רמת גן בכתה.
ההפסד הזה סימן את ראשית הנפילה של רמת גן.

אברהם לב, עם וידוי אישי, 35 שנה לאחר המפח ההוא: "הייתי אשם בגול. השגיאה שלי היתה ששמעתי בקולו של ציון דגמי, השוער שלנו, שצעק לעברי "עזוב את הכדור". ואני במקום להרחיק, עזבתי את הכדור". על כדור ההפקר השתלט היפואי משה אוננה שניפץ את החלומות של ר"ג. זה היה גול טיפשי. ומבחינתי זה היה הפסד כפול כי בחוזה האישי שלי התעקשתי להכניס מענק עליה בשווי של 20,000 ל"י. סכום עתק במושגים של אותה תקופה. בסכום הזה אפשר היה לרכוש יותר מחצי דירה גדולה".

משה אוננה כוכב מכבי יפו (יליד 13.1.1950) שיחק בליגה משנת 1966 עד 1986: "המגן שלנו אסא הרחיק כדור מהחצי שלנו לכיוון השער של רמת גן. הכדור עקף אותי ואת אברהם לב ושנינו רצנו לכוון השער בנסיון להגיע אליו… מהשער יצא דגמי שעשה רושם שהוא תופס את הכדור. אברהם החל להאט את הריצה, כי היה בטוח שדגמי מגיע לכדור. ודגמי גם היה בטוח שהוא תופס אותו, אבל אני באינסטינקט של רגע הושטתי את הרגל קדימה. במקרה הוא פגע לי ברגל, שינה כיוון ונכנס לשער… הייתי בהלם מזה שבכלל הצלחתי להגיע לכדור ולכבוש.

בסיום המשחק האוהד קובו בבו הידוען העלה אותי על כתפיו וככה רץ עד לשדרות ירושלים. בדרך האוהדים שלנו הפשיטו אותי. לחדר ההלבשה של יפו הגעתי רק עם מכנסיים קצרים. הניצחון הזה היה למעשה הארוע שהכי שימח וריגש אותי במהלך הקריירה שלי".

אברהם בנדורי (יליד 1928) אימן אז את הפועל ר"ג. שחקן עבר של מכבי ת"א והנבחרת. מנהל נבחרת הכדורגל (1998 – 1978): "פרשתי ממשחק בשנת 1959. ונסעתי לקורס מאמנים בגרמניה. את ר"ג לקחתי לאימון לאחר שנה כושלת והחליטו ללכת על אליפות. רכשו שחקנים ואני לא זוכר בדיוק את השמות אבל הצלחתי לחבר ביניהם.
כל הקבוצות ששיחקו בליגה א' לא היו משהו חוץ מרמת גן יפו וקריית שמונה. כל משחק שלנו נגדן היה משחק אימון. אחוזי הצלחה מצוינים היו לנו. ברמת גן היה ביטחון כזה גדול ובכל המשחקים היתה השאלה באיזה הפרש ננצח. ואז בא המשחק הגורלי ביפו. מחזור אחרון. יפו לא היו טובים יותר. הם גנבו גול ואחר כך התבצרו ולא הצלחנו להשוות.
אם היינו מוציאים תיקו היינו עולים. היה ברור שתיקו יספיק לנו. וזה היה משחק אחרון שלנו. הדברים היו ברורים מאוד. לא היתה כאן תכנית. שמתי דגש על ההתקפה. לא זוכר הרכבים מאותה עונה. ברור שבמשחקי בית האצטדיון היה מלא והקהל היה עם הקבוצה עד הסוף. אי אפשר היה לשחק בניחותא. הקהל דירבן וזה היה כמו זרם. היתה עונה מצוינת למעט המחזור האחרון.
האמת שליפו היה יותר ניסיון הם ירדו עונה קודם הם גנבו גול וידעו לשמור על זה".

רמת גן: ציון דגמי, רוני יעקובסון,אריה וילקומירסקי, שוקי דנישבסקי, רוני לוי, אברהם לב, עודד טרבגודה, חזום חזום, אורי קדמי,ז'אן קלוד שטרית, חיים צ'יריק. מאמן: אברהם בנדורי. שפט: קלמנטידה (שויץ), 20,000 צופים, בלומפילד, יפו.
לסיקור המלא של המשחק+תמונות נדירות לחצו כאן

קפטן הפועל ר"ג, רוני לוי, על הדשא בבלומפילד.

14.06.1969 מכבי יפו – הפועל רמת גן 3 – 0
ליגה לאומית, מחזור 29.
שבוע ימים לאחר שחטפה על הראש, 0 – 4, מול שעריים בקרב על ההישרדות, קיבלה לר"ג צ'אנס נוסף ועוד במכתש מול מכבי יפו. ר"ג הייתה חייבת בניצחון, אבל ר"ג של 68/69 היתה במהלך כל העונה קבוצה הרוסה משוסעת ולא מחוברת לליגה עם התקפה מחרידה ועגומה, רחוקה כדי שנות אור מקבוצת הפאר שקטפה בחטף את אליפות ישראל 64'.
צביקה היימן וכתב ששון היו שם, רק שהותיקים עוזי זנדר (הקפטן), שלמה מוסלי, אריה וילקומירסקי, קוסטס למברקיס, משה פרל והחלוץ קרוק לא הגיעו בכלל למכתש אשר על כן נאלץ מור, המאמן, להעלות את הצעירים קובי שוחט, רוני יעקובסון, שוקי דנישבסקי, אלי קונסנס ועודד טרבגודה רק שזה לא היה מספיק.

ר"ג נראתה רע מאוד ובמצב עניינים זה, הבקיעים בהגנת ר"ג היו קשים.
בדקה הראשונה ניצל היפואי ראובן נמני, כדור שגוי של יעקובסון שניסה להחזיר את הכדור להורוביץ שוער ר"ג. 1 – 0 ליפו. דקה 23: סדרינה הקשית, קובי שוחט, החטיא את הכדור ואוננה גילגל מקרוב, 2 – 0. יפו המשיכה להחמיץ וסגרה עניין בדקה ה – 60 לאחר כדור מספרת אחורית של יצחק שטיילינג שחדר פנימה, 3 – 0.

הפועל ר"ג: הורוביץ, קובי שוחט, רוני יעקובסון, שוקי דנישבסקי, אברהם לב, רוני לוי, אלי קונסנס, צבי היימן, כתב ששון, יחיאל טרוסטמן, עודד טרבגודה (אלי היימן). מאמן: יחיאל מור, 1500 צופים במכתש.

20.06.1964 מכבי תל אביב – הפועל רמת גן 3 – 3
ליגה לאומית, מחזור 27.
אחד המשחקים הכי קצביים והכי דרמטיים של ר"ג בעונת האליפות. זה היה בבלומפילד לעיני 14,000 צופים בשיפוטו של מנחם אשכנזי. עד להפסקה הוליכה מכבי ת"א 2 – 0 וגם עלתה ליתרון של 3 – 1. ר"ג על אף ששיחקה פחות טוב ממכבי, התעוררה בדיוק בזמן קודם שתפסה שליטה השוותה ועלתה ליתרון ששימר את סיכוייה במרוץ לכתר האליפות.

חדשות הספורט על המשחק: "מי פילל ומי האמין בתום המחצית הראשונה כי הקבוצה הרמת גנית תזכה לחזור למבצרה כשבאמתחתה נקודה? … ר"ג סחטה נקודה ונשארה במשפחה המכובדת המתמודדת לכיבוש אליפות הליגה הלאומית.
הכל היה במפגש בבלומפילד. מתח, מלחמה ובמבצעים מרתקים וגם כדורגל טוב ומהנה דבר שהוא בבחינת הישג בימים קשים אלה כשחום הכבד מתיש ומקשה על הכדורגלנים…

… דקה 21… קדמי בתנועות מרהיבות חלף בזה אחר זה ע"פ מגיני הפועל הכבדים, ירה כדור פגז ברגלו השמאלית וחודורוב הוכנע לראשונה – 0:1.
10 דקות לאחר מכן נפל השער היפה והמתוכנן ביותר במשחק: גיורא שפיגל הרגיש עצמו כגדול בין גדולים קלט כדור במרכז השדה, העביר בצורה נפלאה ברגל הימנית לאגף השמאלי. שיקווה שעט עמו לאורך אגפו בעט בחוזקה ולחודורוב הנדהם לא נותר אלא להוציאו בשנית מהרשת – 0:2.

תשואות סוערות קיבלו הכחולים צהובים של מכבי עם עליתן להמשך ההצגה אך משהו בלתי צפוי קרה. היימן – תוך התעלמות גמורה מהנעשה בשדה – בעט כדור קשתי גבוה שהפתיע את חבריו ועוד יותר את השוער גרטלר שהוציאו ברוח נכאה מהרשת. הקהל עוד לא הספיק לעכל את הגול שקיבלו המכבים כשקידמי ירה בחוזקה מ – 25 מ'. הכדור פגע בקורה שפיגל השתלט עליו בקלות גילגלו בשלווה אולימפית מתחת לאפו של חודורוב – 1:3…

דקה 53. התקפה רמת גנית משמאל. המכבים העייפים בוטחים בעצמם. נראה להם שהניצחון הגדול (של המחצית הראשונה) כבר בכיסם. אך לא. היימן נוגח עם תום התקפה זו כדור חלש לפינה ו – 2:3. בדקה ה – 67 פגע עמוסה בעוז. את בעיטת העונשין ביצע כהן ואת השער, כן השער המשווה כבש נחמיאס בנגיחה מדויקת – 3:3…

המתח עלה ההתנגשויות רבו. עוז נגח בפניו של הקיצוני הזריז טלבי וזכה בתגובה להרחקה מידית של השופט מנחם אשכנזי שהיה מצוין לא רק במחצית הראשונה…"
נעשה סדר בשערים: לר"ג צבי היימן (46, 53), ושמואל נחמיאס כבש את השער האחרון (66). למכבי: קדמי (27), שיקווה (36) וגיורא שפיגל (47).

שמואל נחמיאס כבש את אחד השערים לזכות ר"ג: "למכבי ת"א היתה קבוצה שחבל על הזמן. כוכבים אחד אחד. שיחקו גיורא שפיגל, ניסים בכר, אורי קדמי. שחקנים שנחשבו וכונו "הנערים של ג'רי בית הלוי". בבלומפילד הם הובילו 3 – 1. גיורא שפיגל וקדמי כבשו שערים מדהימים.
בתוך זה כבש צביקה היימן שער גדול כמעט מחצי מגרש. בעשר הדקות האחרונות עשינו להם בליץ. קודם שהבקעתי את שער השויון היתה בעיטה חופשית לזכותנו. באתי לראובן כהן ואמרתי לו תרים לפינה הקרובה ואני אשים את הגול. עמדתי על יד השער והפרעתי לגרטל, שוער מכבי. ואז ראובן כהן הרים את הכדור. התרוממתי גבוה מעל שלושה שחקנים וכבשתי בנגיחה".

הרכב: יעקב חודורוב, נסים עוז (הורחק), שלמה מוסלי, גדי יניאק, מרדכי בנבנישתי, משה פרל, צבי היימן, ראובן כהן, שלמה לוי, שמואל נחמיאס וששון כתב. מאמן: דוביד שויצר.

22.06.1968 הפועל ר"ג – מכבי ת"א 3 – 2
מחזור מס' 60 ואחרון של עונת ההקפאה.
המכתש בגבעתיים. הפועל ר"ג של התחתית פוגשת במכבי ת"א האלופה. משחק משוחרר של שתי הקבוצות הניב חמישה שערים והפתעה: ר"ג מנצחת עם 3 – 2. צמד שערים של צבי היימן (55, 60) מר"ג ומכבי פותחת בחיזור נמרץ עד שיעבור לשחק בשורותיה.
צביקה היימן: "מהמשחק ההוא אני זוכר את חיים לוין, שוער מכבי האלופה שלא ספג כמה משחקים (שלושה) קודם למפגש. ואז אנחנו ר"ג, של התחתית השחלנו שלישיה". ראובן "קובינה" כהן (80) כבש במשחק הזה את שערו ה – 85 והאחרון במדי ר"ג, והופך למלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים. למכבי: שיקוה (19) וטלבי (59).
עוזי זנדר: "זה היה משחק טוב מאוד שלנו. לא כל יום כובשים שלושה שערים מול מכבי. יואל שוהם, החליף אותי בשער לקראת סיום המשחק".

על אף הניצחון הזה, בקורת חריפה, בשנה שלאחר מכן, נמתחה על המאמן האגדי של ר"ג, דוד שויצר ("משלנו", מרץ 1969): "…המאמן לא ניצל את עונת ההקפאה שעמדה לזכותו ובמקום לשתף שחקנים צעירים ולהשלים לעתיד, העדיף לצבור נקודות בתחילה, והסוף ידוע, יצאנו קרחים מפה ומשם, ללא נקודות וללא שחקני עתיד צעירים".

הרכב: עוזי זנדר (יואל שוהם), אברהם לב, משה פרל, שלמה מוסלי, שמעון הוס, אריה וילקומירסקי, קוסטאס למברקיס, צביקה היימן, ראובן כהן, אלי קונסטנס, רוני לוי. מאמן: דוביד שוויצר.

28.06.1958 הפועל ר"ג – מכבי חיפה 2 – 1
גביע המדינה.
בליץ גדול של ר"ג ששלטה במגרש בצורה מוחלטת, מול סוללת הכוכבים של מכבי חיפה הסתיים בניצחון מזערי של 2 – 1, אף שזה יכול היה להיות 6 – 1. הרבה בגלל חיים לוין שוער חיפה שתפס יום גדול, בגלל 3 החמצות נוראיות של ראובן כהן, ובגלל שער נוסף של קובינה, בדקה ה – 89, שנפסל בטענת נבדל.
דקה 29: קרן של צבי שטלצר. הכדור נבעט שטוח ורוזין דחק פנימה. 1 – 0 לר"ג. דקה 73': אסיסט של קירשנברג לקובינה. ראובן כהן עקף שלושה חיפנים, הרים ראש, נסוג לאחור קודם ובעט מזוית קשה לכוון המסגרת של לוין. 2 – 0.
הפועל ר"ג: אליעזר זולר, שמואל פרידמן, יעקב מרגון, קירשנברג, אשר בילבסקי, יהושע אפרוני, דוד רוזין, צבי שטלצר, ראובן כהן, יוסי קרמיניאן, יהודה פדאל. מאמן: משה וארון. 1000 צופים במכתש. שפט: דודאי.


איצ'ה קירשנברג בפעולה

29.06.1940 דגל ציון תל אביב – הפועל רמת גן 4 – 1
עונת המשחקים 39/40. משחק ליגה מכריע לכרטיס הפלי אוף במסגרת ליגה ב', מחוז שומרון.
היומון "אומר" על המשחק: "המשחק שהיה באצטדיון לא הגיע לרמה גבוהה. דגל ציון הבליטה יותר אמביציה וכוח מחץ. בקבוצת רמת גן היתה ההגנה כושלת, הרצים התרוצצו יתר על המידה ומסרו מסירות בלתי מדויקות והחלוצים עסקו בשחקנות יתירה לפני השער.
עד ההפסקה היה 1:2. במחצית השניה חלה ירידה נוספת בקבוצת ר"ג גם מבחינה טכסיסיה. היה גם מחסור ברוח קרבות. נצחונו של דגל ציון פותח לפניו את שערי הבכורה בליגה השניה של השומרון. כמעט ברור שבתחרויות המבחן על המעבר לליגה הראשונה יתחרו הפועל ראשל"צ (אלוף הדרום), הפועל חדרה (אלוף הצפון) ודגל ציון (המנצח הוודאי באליפות השומרון). שני המנצחים הראשונים יעלו לליגה הראשונה וישותפו במשחקיה בעונה הקרובה".

השתוללו ספקולציות בעניין זהות העולות בתום העונה, רק שהנסיבות במהלך מלחמת העולם השנייה השתנו, הרבה בגלל סכסוך חריף וממושך שפרץ בין גופי הספורט הגדולים, מכבי והפועל. לא נערכנו בגלל הסיכסוך הזה משחקי ליגה בעונת 1940/41 ובעונת המשחקים הבאה, 1941/42, מקומן של שתי הקבוצות הוסדר, על השולחן, לאחר הסכם של שלום בין המרכזים ושתי הקבוצות מצאו את עצמן בליגה א' (הליגה הראשונה של ארץ ישראל פלשתינה).

שערים לזכות דגל ציון: נדב, ויטל, סמי, נתן. לר"ג כבש בורי הלפרט. המשחק נערך באצטדיון תל אביב.
וזה היה ההרכב של ר"ג: גרובר, טלר, הופמן, בן ציון, קלבר, הפטל, שטוב, אונגר, שוולב, הלפרט, משה רסקין. מאמן: זינגר.

 

 

תגובות מהפייסבוק

תגובות

הוסף תגובה !

באפשרותך להגיב או לשלוח טראקבק מאתרך. באפשרותך גם להירשם ולקבל עדכונים באמצעות RSS.

תגיות HTML מורשות לשימוש:
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

הבלוג תומך בצלמיות. באפשרותך להירשם באתר Gravatar.