דף הבית » כך נשדד המכתש

כך נשדד המכתש

admin

כך רימתה עיריית גבעתיים את תושבי שכונת בורוכוב ואישרה מתחת לאפם ולמרות התנגדותם תוכנית בנייה מפלצתית * פרויקט המכתש, גרסת התושבים

פורסם בבלוג "המכתש בגבעתיים" ע"י העיתונאי שלמה מן

המאבק להצלת המכתש שהחל בחודשים האחרונים התמקד בצד של הפועל ר"ג בלבד. הוא לא עסק בהשלכות הסביבתיות הקשות על שכונת בורוכוב. בעקבות איחוד הכוחות שיזמנו לפני חודש עם תושבי השכונה, נחשפתי למידע רב בנושא. החומרים האלה לא פחות קשים ומקוממים מעיסקת מכירת המכתש המושחתת.

לא הכל עדיין ידוע, ואולי גם לא יתגלה, אבל מה שמצטייר מעניק יותר מרמז גס על יחסי הון-שלטון. איך במשך שנים רבות העלימה העירייה מהתושבים את התוכניות המתרקמות בחדרי חדרים עם הקבלן אבירם דולינגר – הרוח החיה של עיסקת המכתש, האיש שדחף את הנהלת העיר לביצוע תוכניות בנייה שצמחו בכל פעם במאות אחוזים, שאין הגדרה אחרת ההולמת אותן מלבד 'פשע סביבתי'.

במהלך ההפגנה השבוע פנו אלינו עשרות מתושבי השכונה והודו בחום על המאבק שאנחנו מנהלים, מאבק שאם יוכתר בהצלחה יחלץ גם את השכונה מעמק הבכא הנדל"ני וימנע פגיעה קשה באיכות החיים. לכבוד איחוד הכוחות עם תושבי בורוכוב, שהופקרו על-ידי העירייה והוועדה המחוזית, הנה חלק מציוני הדרך של אישור פרויקט הבנייה על המכתש.

18.12.1985 – כ-30 מתושבי השכונה שולחים מכתב כועס ליצחק ירון, ראש העירייה: "אנו, ותיקי שכונת בורוכוב, נדהמנו לשמוע על תוכניות הנרקמות להפיכת מגרש כדור רגל בשכונתנו למגרשי חניה של בתים שיכערו את הנוף הירוק ויהפכו את שכונתנו לאתר נוסף של מבני בטונים משולבים במאות כלי רכב צמודים, על רעשם וריחותיהם המזהמים את האוויר. למיותר נראה לנו להזכיר לך כב' ראש העיר, שתושבי השכונה בחרו בה מאחר וברצונם היה לברוח מהרעש והזוהמה המאפיינים מגורים עירוניים וחיפשו מקום שקט ואוויר צח למגוריהם. שינוי בתוכנית המיתאר תהווה התכחשות להבטחות ולרעיונות שהניעו את ראשוני השכונה בעת הקמתו, ואנו כל תושבי האזור נילחם בכל האמצעים להפרת המזימה".

21.1.1986 – יצחק ירון משיב: "במקום לרוץ בין דירה לדירה ולהחתים אנשים על פטיציה, יותר פשוט לגשת ולשאול אם יש ממש בשמועה. מגרש הכדורגל הוא שטח ציבורי ולא יעלה על הדעת לשנות את ייעודו. מועצת פועלי ר"ג מכרה בשעתו חלק משטח מגרש החניה לקבלן פרטי וזה ביקש לבנות עליו. ועדת המשנה לתכנון ולבנייה התנגדה לכך וסירבה למלא אחר בקשתו ועל כך נטוש מאבק. לא חיכינו לפטיציות של ותיקי שכונת בורוכוב כדי להתנגד. אין כאן מזימות נוראיות והתנכלויות לתושבי השכונה ועוד כהנה וכהנה רחמנא ליצלן. מהומה על לא מאומה".

האמנם מהומה על לא מאומה? האמת: בשנת 1985 המליצה ועדת המשנה לתכנון ובניה גבעתיים על הכנת תוכנית מיתאר חדשה לאיזור המכתש, לפיה ייהרס המגרש וייבנו תחתיו בנייני מגורים ושטח ציבורי פתוח. חודש לאחר מכתבו של ירון, בפברואר 1986, פירסמה הוועדה המחוזית לבנייה את תוכנית המיתאר לשינוי שטח המכתש. השמועה הפכה למציאות, בניגוד להבטחתו של ראש העירייה.

10.3.1989 – מכתב של התושבים ליצחק ירון: "נדהמנו לשמוע שלמרות התחייבותך המוצהרת במכתבך מתאריך 21.1.1986 מצאת לנכון להתכחש לנ"ל וליזום תוכנית לשינוי ייעוד המגרש… המיקום 'המוזר' (מעורר תמיהה ומחשבה) של הבניינים רבי הקומות לצד רחוב השניים בלבד והפיכת שטח רחב ממגרש לגן לאורך רחוב בורוכוב, לא רק שחוסם את הנוף והאוויר, אלא גם מסכן את התושבים ובמיוחד את מאות ילדי ביה"ס קלעי ובורוכוב שהכניסה אליהם היא אך ורק מצד רחוב השניים… באם כנות הכרזותיך התכופות שטובת אזרחי העיר לנגד עיניך ושמעוניין אתה לטפח את ייחודה של שכונת בורוכוב, הרינו פונים אליך לבטל את התוכנית ההרסנית, הנוגדת את כל היפה שוותיקי השכונה בנו, הגוזלת מהנוער את מגרש המשחקים היחידי באזור והמסכנת בצורה ממשית את חיי התושבים".

30.4.1989 – מכתב ליו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה: "לאור שתיקתם של ראש העיר, מהנדס העיר ויו"ר בניין ערים, אנו מוצאים לנכון להביא בפניך את רחשי לבם של תושבי האזור שהעלימו מהם זמן רב את קיומה של הצעת שינוי מיתאר, לה מתנגדים טוטאלית כל התושבים… שטח המכתש אותו תרמו לקק"ל ראשוני מתיישבי השכונה מאדמותיהם הפרטיות נועד מההתחלה לשטח ציבורי, המשמש כמגרש כדורגל יחיד למאות בני הנוער של העיר כולה. המניע היחיד של תושבי המקום לקניית הדירות באזור היה חיפוש מקום שקט, אוויר צח ובמיוחד נוף ומרחב נקיים מבניינים חוסמים ומאוויר מזוהם ממאות כלי רכב… בפנייתנו זו אנו מבקשים לדחות על הסף את התוכנית האווילית וההרסנית, שאישורה יהפוך את חיי תושביה לבלתי נסבלים ומסוכנים". מי שחתום על המכתב הוא נתן מינקה, תושב רחוב השניים 8, שהוביל את מאבק התושבים. מינקה ז"ל נפטר לפני כעשר שנים.

בפוסט מיום 11 במאי מופיע הסיפור המוזר הזה, שירון קוריס, ששימש כעוזרו האישי של שטנצלר, כינה "ליקוי מאורות". הנושא יגיע בקרוב לחקירת המשטרה.

15.7.2002 – מכתב של התושבים לחברי ועדת המשנה לתכנון ולבנייה גבעתיים: "תוכנית גב/390א' תגרום עוול גדול לתושבי שכונת בורוכוב ופגיעה קשה באיכות חייהם, בטחונם ובטיחותם, כמו גם ירידה משמעותית בערך רכושם. אנו מבקשים אתכם שלא תתנו יד לתוכנית זו אשר התועלת היחידה בה היא ליזם, שירוויח בוודאי הון, וכל זאת על בסיס המוניטין שיש לשכונה ותוך פגיעה במוניטין זה… תוכנית זו היא נטע זר בסביבה קיימת המורכבת מבנייה נמוכה של בתים צמודי קרקע ושל בנייה נמוכה של 4-3 קומות. האם זוהי איכות החיים לה אנו ראויים בגבעתיים?".

24.4.2003 – מתוך כתב ההתנגדות של מאה משפחות לתוכנית גב/390א': "הוועדה הנכבדה מתבקשת לבטל את התוכנית ולא לאשרה מאחר והורתה ולידתה של תוכנית זו – בחטא. התוכנית איננה משרתת כלל את הציבור, ציבור שנציגיו המוסמכים חברי הוועדה המקומית התנגדו נחרצות להפקדתה. התוכנית משרתת אך ורק את האינטרסים הקנייניים והכלכליים של יזם פרטי, והכל תוך פגיעה קשה באופיה של השכונה, הן מבחינת הבינוי החריג, הן בשל הגדלה מאסיבית בצפיפות והן בשל הפיכת המתחם המסחרי-מנהלתי לסואן ובעיקר למיותר, והכל תוך צמצום שטחי הציבור הפתוחים".

בהמשך מפורטים בכתב ההתנגדות פגמים מהותיים בהליכים: הוועדה המקומית פעלה בשני קולות. חברי הוועדה התנגדו לה נחרצות, אבל יו"ר הוועדה המקומית, שטנצלר, עודד ותמך בה בגיבוי מהנדס העירייה ואנשי מקצוע בעירייה. חוות דעת של מהנדסת תנועה שביצעה ניתוח של השפעת פרויקט המכתש על עומסי התנועה, קבעה: "כל העמסה נוספת על המצב הגאומטרי הקיים תגרום בשעות השיא לסתימת צומת בורוכוב-גולדשטיין והרחובות הסמוכים. הצומת מתפקד כבר כיום (נכון להגשת הדו"ח לפני כשבע שנים) בשעות השיא ברמת שירות נמוכה וגדוש מאוד. התורים בזרוע בורוכוב-מזרח מגיעים ל-24 כלי רכב ונמשכים לרחוב פרוג ולרחוב יפה נוף. לאור זאת, ברור שכל העמסה נוספת על המצב הקיים תגרום לסתימת הרחובות בשעות השיא".

ועוד מתוך טענות התנגדות התושבים: "התוכנית משנה בצורה מהותית את אופיה של השכונה ופוגעת בה בצורה אנושה. המגדלים הם בבחינת נטע זר במתאר השכונה המאופיינת בבנייה של 4-3 קומות, באופן החורג בצורה ניכרת מאופי השכונה… על פניו ומעיון במסמכי התוכנית עולה כי תוכנית זו נותנת הקלות והטבות מפליגות ליזם, וזאת מבלי להצמיח כל הנאה לכלל הציבור ומבלי ליתן כל פיתרון לבעיות הקשות הקיימות כבר עתה בשכונה… נקודת המוצא לתכנון המגדלים היתה מתן מירב הזכויות וההטבות לדיירי המגדלים והתחשבות מירבית בנוחיותם, תוך דגש על בניית דירות מפוארות הנותנות ליושביהן נוף מרהיב, זרימת אור ושמש, כל זאת תוך גריעת הנאות וזכויות אלה מציבור מאות הדיירים הקיימים ועל חשבון כלל יתר תושבי האזור. תוכנית גב/390 ייעדה את רום שטח המכתש הסמוך לרח' יפה נוף לשמש כמצפור לנוף, וזאת תוך התחשבות בציבור ומתן זכויות אוויר ונוף. דומה כי בתוכנית החדשה המופקדת (גב/390א') ייהנו מן הנוף רק או בעיקר דיירי המגדלים – על חשבון הציבור".

כדאי לשים לדברים שאמרה בדיון על פרויקט המכתש שנערך בוועדה המחוזית ביולי 2002 יעל גרמן, חברת הוועדה (כיום ראש עיריית הרצליה, שנלחמה בעוז וניצחה את כרישי הנדל"ן במאבק ציבורי על המרינה): "לא יכול להיות לתת ליזם כמעט עוד 100 אחוז, מבלי לתת לציבור. מה זו התוכנית הזו שבה היזם מקבל עוד 70 יחידות דיור? מה היזם נותן לציבור? זה שהוא יפתח שטח ציבורי פתוח ויוריד את זה מהיטל ההשבחה, הוא לא נותן שום דבר… התוכנית נותנת לו מתנה. כשאנחנו אומרים שצריך להיות איזון בין הקניין הפרטי לבין האינטרס הציבורי, אין בתוכנית הזו שום איזון. יש כאן נתינה ליזם פרטי בעוד 100 אחוזים, כשהעירייה והתושבים לא מקבלים כלום".