דף הבית » עונת 2012-13

יום תרבות בגבעתיים

[ 4 ביוני 2013 | 2,970 views | 14 תגובות ] | ירון בר לב

כולנו אוהבים תרבות ספורט. מדברים עליה, מקנאים בכאלה שיש להם, רוצים גם אצלנו.
והנה, מסתבר שעם קצת רצון ושיתוף פעולה בין כמה גורמים רציניים עם רצון טוב אפשר להרים ארוע בסדר גודל שהיה היום בגבעתיים כשהמגרש בבית שרת נחנך מחדש במשחקי מחלקת הילדים ולאחריו משחק אדיר בין קבוצת הוותיקים לקבוצת הנוער כשעל המגרש מתרוצצים עם חיוך עומר בוקסנבוים ומיכאל זנדברג בתוך אווירת קרנבל נדירה ונצחון יוקרתי לוותיקים 1-2 משערים של נועם סייג(טיל אדיר לחיבורים) ואיל כהן כשקודם לכן הנוער עלו ליתרון ראשונים משער של הסקורר נידאל עותמן.
לצילום הוידאו של אבי ריימונד לחצו כאן

אפשר לבוא בטענות לעיריית גבעתיים על הרבה דברים שקשורים בהתנהלות בתקופת הריסת המכתש אבל שיפוץ המגרש בבית שרת, הוא סוג של סוכריה שאולי תצמח לממדים של חנות ממתקים מבחינת הפועל ר"ג ואותנו צריכה לעניין רק הפועל ר"ג.
בית שרת המחודש, על סך מגרעותיו(תאורה ורוחב), עדיף על השום כלום שהיה שם קודם ואם מדברים היום על הגדלת מחלקת הנוער של הפועל ר"ג, אז הנה, בית הספר לכדורגל יכול עכשיו להתרחב ולהרחיב פעילות כשבצד השני בעיר השכנה החלו השיפוצים במגרש השקמה.

לבעלים החדש, יהודה דולינר שנחת בארץ בחמש אחה"צ ומיד הגיע לבית שרת, היתה עדנה כשראה את הפועל ר"ג המחודשת והעתידנית לנגד עיניו. וותיקים לצד צעירים, מגרש ירוק ומחודש ואנשים עם ברק ותקווה בעיניים.
מחר צפוי להתמנות לקבוצה מאמן שחיכינו לו הרבה זמן ואז, ייעשו מאמצים להשאיר כמה שחקנים מזוהים ואהודים וסביבם לבנות קבוצה שתזכיר לכולנו למה אנחנו אוהבים כדורגל ולמה את הפועל ר"ג בפרט.
בכל פינה שנסתכל נראה מולנו אנשים מזוהים ואהודים שיצטרפו לחלק מהצוות שהיה בהפועל ר"ג בשנים האחרונות והרוויח את זכאותו להישאר במועדון המתחדש.

אלה ימים היסטוריים שיכולים לשנות את פניה של הפועל ר"ג לטובה להרבה שנים קדימה. זוהי השעה של האוהדים לחזור ולראות את הקבוצה בכל מגרש ובכל מצב.

וקצת על המשחק-
אין דבר יותר יפה מלראות את קבוצת הוותיקים משחקת נגד קבוצת הנוער כשחלק מהשחקנים הם מושא הערצתם של שחקני הנוער שעד לפני כמה שנים היו הולכים לראות אותם משחקים ועל הדשא מתרוצצים לידם כוכבי הבוגרים, עומר בוקסנבוים ומיכאל זנדברג.
לפני המשחק לא היה ספק איזו קבוצה מהירה יותר ולאיזו קבוצה יש חוכמת משחק גדולה יותר ומהר מאד הבינו הוותיקים שאם הם יסתבכו בכדרורים מיותרים הם יאבדו את הכדור.
כדי שהמגרש לא יהיה עמוס מדי בשחקנים עקב מידותיו הצרות, החל המשחק עם 10 שחקנים נגד 10. מלך שערי קבוצת הנוער נידאל עותמאן העלה את הנוער ל 0-1 אבל הוותיקים לא וויתרו ונועם סייג שנמצא בכושר שיא, שלח טיל מזווית קשה לחיבורים של אופק לסקי 1-1 במחצית.

במחצית השנייה נכנסו לשחק עם הוותיקים בוקסה וזנדברג והמשחק הפך למהיר וקצבי יותר. עשר דקות לסיום בישל סייג לאיל כהן שהעלה את הוותיקים ל 2-1 וקבע את תוצאת הסיום.
מאמן קבוצת הנוער איציק ברוך שנמצא בחופשה פרטית ולא היה במשחק כבר מתכנן את הנקמה הספורטיבית לקראת המשחק הבא…
שפט רחמים שאשו

485427_10151651926567733_108862495_n

תומר ברזילי עם הדור הבא לפני המשחק

395273_10151651926372733_652193646_n (1)

 

946781_10151651925637733_867719276_n

עומר בוקסה נהנה מהמעריצים הקטנים

971822_10151651926777733_32672023_n

992971_10151651925917733_1660398374_n

מיכאל זנדברג מחזק את הוותיקים

תגובות מהפייסבוק

תגובות

14 תגובות »

  • אורדון אורדון כותב :

    חבל שהאתר צריך להיזהר בכבודה של עיריית גבעתיים אבל לי מותר להגיד שמה שקרה אתמול זאת גניבת דעת של עיריית גבעתיים שחנכו מגרש חצי שנה לפני הבחירות כאשר ארבע שנים לא התייחסו לקבוצה והיו שותפים להריסת המכתש. עיריית ר"ג גם גונבת דעת וחונכת את המגרש בשקמה אחרי שנתנה ארבע שנים להפועל ר"ג להתנהל בלי בית. גם אם שני המגרשים הללו יהיו מצויינים הם לא מהווים פתרון לכך שלקבוצה עדיין אין בית והיא נאלצת לשלם ולסמוך על החסדים של יריבתה העירונית. שתי העיריות צריכות לשלם מחיר בבחירות על ההזנחה הפושעת של החינוך והספורט בעירם

  • אורדון כותב :

    בחניכת בית שרת מעובדה חדשה שנצטרך כנראה להתרגל
    נוכלי המכתש יצאו מחוריהם ונדבקים ליור החדש ישן
    ניר כץ חייב להמשיך כדי למנוע את הכנסתם

  • ל-10:05 כותב :

    המכתש מת,
    נהרס
    נחרב

    מי זה נוכלי המכתש?
    חברי כיתה ובני מחזורו של י. דולינר? אתה לא מתבייש לכתוב כך.

    מי אתה?
    ואז דבר על אחרים ועל נוכלותם לכאורה.

  • שחקן מזוהה כותב :

    אגב השארת שחקנים מזוהים עם המועדון,יש באמת מס' שחקנים שהפכו לחלק מאיתנו,אהובים על האוהדים והיינו שמחים שיישארו איתנו,כמובן במיסגרת התקציב והאפשרויות הכספיות,שיכולים להוות שלד ותיק ומנוסה לצד צעירים מקומיים:

    קרלוס צ'קנה
    עומר בוקסה
    מיכאל זנדברג
    עוז יפרח
    אופיר חמו

  • ל1143 כותב :

    החלטות מקצועיות תתקבלנה ע"י המאמן ועל ידיו בלבד, כפוף לרצון הבעלים.

  • ל 11:56 כותב :

    מה אתה אומר ?
    חשבתי שהאוהדים ייקבעו

  • דני כותב :

    חמו שוחרר

  • עופר כותב :

    נמאס כבר לשמוע על הוותיקים.
    מספיק להבין את ראש העיר.כמו שהוא נזכר בנו לפני הבחירות כך הוא ישכח אותנו אחרי הבחירות.לא לשכוח מי לא רצה לדבר איתנו כשהרסו את המכתש.לא לשכוח מי הביא לנו שוטרים בישיבות המועצה.לא לשכוח מי לא ניסה למצוא לנו פיתרון אלא רק התחבא אחרי המשפט (זה לא אני זה אלו שהיו לפניי).

  • דני כותב :

    יש שמועות שאלי כהן מנסה עדיין להשתחל כמאמן.
    אנו מודיעים שאם אלי כהן ממשיך אנחנו לא מגיעים יותר למשחקים

  • ל1206 כותב :

    האוהדים יכולים במקסימום לאיים לשרוף את המועדון, בתנאי שיש מועדון.

  • ל1349 כותב :

    אולי שווה לשקול את אלי כהן כי מינוי שלו עשוי לרמוז בגדול על כוונות רציניות לעלייה מיידית.

  • מנש כותב :

    שמתם לב לנאום של בן שחר אתמול "המגרש ישמש את הנוער והילדים של העיר גבעתיים", לא הזכיר כלל את הפועל ר"ג! לא מפתיע חמקן, טרמפיסט.

  • דני כותב :

    יק גלרוביץ' הוא אחת הדמויות היותר ססגוניות בקרב מאמני הכדורגל שיש בליגות הנמוכות ולדעתנו, בארץ בכלל.
    מעבר למקצועיות וליסודיות יש לו סולם ערכים, במובן החיובי של המילה, קצת שונה מזה שיש למאמנים אחרים ויכול להיות שזו גם הסיבה שהוא לא התקדם עד היום לליגות הבכירות…

    אצל גילרוביץ' אין חוכמות, מבט על עשרת הדברות שלו (אותן נפרט בהמשך) מלמד שמדובר במאמן מאד פדנט שמצד אחד ששונא שמתערבים לו בעבודה אך עם שמחת חיים ומעוף מצד שני.
    הוא עובד ללא עוזר ולא מאמן כושר (הסבר לכך יש ב"אני מאמין" שלו).
    בחייו הפרטיים (וגם במגרש) גילרוביץ' הוא הרפתקן לא קטן. הוא אוהב לטייל בעולם והיה כבר בכל היבשות ("חוץ מאנטרקטיקה אך גם היא נמצאת בתוכנית מגירה אצלי.."), חלק מהטיולים היו עם נבחרת ישראל לותיקים בה הוא נוטל חלק כשחקן פעיל.
    באנג'י הוא כבר עשה פעמיים וגם טס מעל סידני, אוסטרליה בכדור פורח.

    (בתמונה משמאל: מניף את גביע המקום השני בטורניר פוצ'יוולי חופים, חוף גורדון, ת"א)

    את הקריירה שלו הוא התחיל כשחקן ילדים בהפועל גבעתיים המיתולוגית. בגיל נוער הוא עבר תמורת 4 שחקנים להפועל ר"ג שם שיחק 10 שנים עיקר כבלם אך גם כחלוץ.
    במשך 6 שנים שימש כקפטן הקבוצה, סיים כמלך השערים במשך שנתיים ומלך השערים של העשור (80-90) עם 26 כיבושים רק במסגרת הליגה בשתי הליגות הבכירות בלי אף שער הובקע בפנדל (!!).
    כשפרש אימן בשתי קדנציות בשקמה ר"ג, קרית אונו, הפועל בת ים (כשזו הייתה עדיין קיימת), עירוני רמלה (עימה עלה מליגה ב' לליגה א') ושתי קדנציות בעירוני בת ים עימה עלה בקודמת מליגה ב' ל-א' כשהעונה המטרה היא לעלות לליגה הארצית.
    נכון לכתיבת שורות אלה (7.11), עירוני בת ים של גילרוביץ' מדורגת בצמרת ליגה א' דרום עם שלושה ניצחונות מ-3 משחקים.
    במקביל לכדורגל, גילרוביץ' הוא איש הייטק, נשוי לשרה ואב לגל, חן ודנה והוא המאמן היחיד בארץ שיש לו אתר אינטרנרנט משלו (http://www.arik.co.il/) שבו ניתן למצוא סיפורים על טיולים שערך, את ההיסטוריה הספורטיבית שלו, מאמרים שכתב ותיעוד של שתי עונות העלייה עם בת ים ורמלה.

    עם רקורד כזה עשיר, איך זה שלא הגעת עד היום למועדונים הגדולים (ליגה לאומית ומעלה)?

    "מכיוון שהמשפט עדיף קשרים ולא כישורים ידוע ומוכר, אז לא אכתוב אותו שוב…
    אם תסתכל בכל 3 הליגות הבכירות מי מאמן ותחקור קצת לעומק תראה שבתכלס המינויים נקבעים בגלל חברויות וקשרים, או שאיזשהו יו"ר הימר על מישהו ולאו דווקא בגלל איזה הצלחה שהוא עשה לפני. יש אפילו מצבים קיצוניים והזויים שמאמן שנכשל שנים על גבי שנים תמיד מופיע כמועמד שוב ושוב כשקבוצות מחפשות מאמן. אז אני את שלב הבאסה ולנסות לתקן את כל העולם עברתי כבר.
    היו לי מספר הצעות מליגה ארצית שבאו לי בעיתוי לא טוב. הצעה לאמן את הפועל ר"ג לפני כשנתיים, אז בדיוק הייתי במסע משחקים עם נבחרת ישראל ותיקים והיינו בלאס ווגאס ומפרק הקבוצה דרש מאמן למשחק הקרוב. לא יכולתי להגיע בשום אופן ומינו מאמן אחר. לפני שנתיים וחצי בעונה שהעליתי את בת ים ליגה קיבלתי הצעה לאמן את מכבי רמת עמידר שהייתה אז בליגה הארצית לפני שהתאחדה עם הכוח, גם אז מטעמי לויאליות נשארתי בבת-ים ועליתי איתה ליגה. היו עוד פה ושם גישושים עם קבוצות אחרות אבל ללא סיכום.
    אני אשתדל להגיע לצמרת רק בעזרת כישוריי ואולי להיות הראשון שהצליח להגיע למעלה על סמך הצלחות מבלי לדחוף את הלשון למקומות עם טעם לא טוב".
    "גם אם לא, אז אני נהנה ממה שאני עושה וזה הכי חשוב מבחינתי".

    גילרוביץ' בטאג' מאהל, הודו -שונא שמתערבים לו בעבודה.

    איזה סוג של שחקן היית לוקח איתך לכל קבוצה?

    "יש לא מעט שחקנים שנהניתי לעבוד איתם, ברור אעדיף לא לנקוב בשמות על מנת לא לפגוע בשחקנים אחרים שלא אזכיר.
    אני מאוד אוהב שחקנים שנותנים את נשמתם לקבוצה, לא מוותרים על שום כדור ומבינים שבלי מלחמה אי אפשר להגיע לתוצאות.
    ככה גם אני הייתי. כאלה שאצלם הסיסמא: הקבוצה מעל לכל היא משהו בסיסי ושלא צריכים להסביר להם".
    "כמו כן אני אוהב שחקנים שמבינים את המשחק ועובדים עם הראש. אני חושב שכדורגל זה סוג של משחק מחשבה, משהו כמו שחמט, למרות שיש המון אמוציות, שחקן שחושב ומבין את המשחק יהיה בהכרח גם שחקן יותר טוב".

    מי האישיות בתחום שהשאירה עליך את הרושם החזק ביותר?

    "לא חושב שיש איזה מאמן שהשאיר עלי איזה רושם. בתכלס למדתי בעיקר מה לא לעשות. אני קורא ספרים על פילוסופיות משחק של הגדולים באירופה. אני קונה ספרים בחו"ל כי בארץ לא מצאתי אותם, אני גם מנוי לירחונים שאני מקבל מחו"ל".
    החשיבה היא שם שונה בתכלית השינוי, כל תפיסת העולם שם היא אחרת. שם בד"כ מתעסקים בעיקר ולא בתפל כמו שאוהבים להתעסק אצלנו. התעסקויות כמו מה השחקן עשה אחרי המשחק ואם היה לו פרצוף רציני כי הוא הפסיד ולמה הוא צוחק לפני המשחק כי זה לא מקובל או דברים דומים יש רק בארץ".

    גילרוביץ' במנהרות הוייטקונג בוייטנאם -כדורגל זה חיוך והנאה.

    מהו ה"אני מאמין" שלך בכדורגל?

    "אני מגיע לספורט מקטע של הנאה. אני לא מתפרנס מזה וזה נותן לי את הכוח ללכת בדרך שלי שהוכחה כנכונה, כי עם הצלחות ועובדות אי אפשר להתווכח. בכל מקום שדרכתי הצלחתי ועמדתי מעל ומעבר בציפיות".
    "לא פעם עזבתי קבוצות דווקא אחרי ניצחונות והצלחה בגלל חוסר כבוד ודרך ארץ מצד בעלי המאה שרצו להיות גם בעלי הדעה, לא אצלי. במקום לריב אני אומר שלום והולך. אף אחד לא יכול להתערב בעבודה שלי, ואם כל כך רוצים לקבוע את ההרכב אז אין בעיה, אבל זה יהיה עם מאמן אחר".
    כדורגל זה חיוך והנאה ולא אוירה של צבא כמו רס"ר וחיילים. לכן המשפט הראשון שאני אומר לשחקנים במפגש הראשון שלי איתם בתחילת העונה זה שאם הם קמים בבוקר ולא מחכים לאימון אז פה כבר נכשלתי. אני צריך לתת להם את ההרגשה הכייפית של להגיע לאימון וזה כבר חצי עבודה בשבילי אם כולם באים עם חיוך והרגשה שהם הולכים ליהנות גם אם זה כרוך בעבודה קשה".
    "לגבי כושר גופני חקרתי רבות את הנושא לעומק. זה גם עניין שסיקרן אותי עוד בהיותי שחקן. איך זה בריצות הארוכות שלא נגמרות תמיד הייתי אחרון שזה למעשה אומר שהכושר שלי לקוי..ואילו במשחק עצמו הייתי תמיד בכושר שיא ולא עייף לעולם, זה מה שנתן לי את הסקרנות לחקור ולהבין מה קורה פה בעצם.יש לי את השיטות שלי שהן בעצם הקניית כושר משחק תוך כדי משחקונים ומשחקי לחץ שזה בתכלס מה שצריך ולא כושר של אתלטיקה קלה" .
    "נדרתי נדר עוד בהיותי שחקן שאני לשחקנים שלי לא אתן לסבול לחינם. צריך הכנה בסיסית וצריך כושר בסיסי אבל בטח לא בנפח שזה מקובל היום".

    ועשרת הדברות?
    "יש למעשה 13 כאלה…"
    1. שהיריב שלי עושה טעויות, אני משתדל לא מפריע לו
    2. האחריות תמיד עלי בכל מקרה, לעולם לא אאשים שחקן בהפסד או באי הצלחה.
    3. בחיים לא אקנוס שחקנים אלא אתן להם מילה טובה במיוחד חשוב אחרי הפסדים. עונשים קולקטיביים זה לא בלקסיקון שלי.,
    4. שחקן מוכשר ככל שיהיה אם הוא לא רגוע ושקט או ממורמר לא ייתן 50 אחוז מיכולתו ולכן חובה על כל המערכת לחבק את השחקנים ולתת להם תמיכה ובטחון לאורך כל הדרך.
    5. מאמן ושחקנים נמדדים במצבים קשים, רק ברגעים כאלה אני לומד להכיר לעומק את השחקנים.
    6. הסבלנות מנצחת. לעיתים זה לא פשוט לחכות ולהמתין, אבל אם הדרך נכונה, אז שווה.
    7. השחקנים שלי צריכים לחכות לאימון ולבוא עם חיוך, כמו שהזכרתי קודם אם זה לא כך כבר נכשלתי. כדורגל זה שמחת חיים ולא עבודה, מי שלא מבין זאת שיעשה לנו טובה ולא יתעסק בכדורגל.
    8. סוף דבר במחשבה תחילה.
    9. משחק התקפי עם כמה שיותר שחקנים. ההגנה הכי טובה זו ההתקפה.
    10. התוכן באימונים צריך להיות דומה למשחק וצריכה להיות קורלציה חזקה ביניהם.
    11. בלי ניהול טוב, שום קבוצה לא יכולה להצליח לאורך זמן. הכול מתחיל ונגמר בניהול. ניהול טוב נמדד אם יש נייר טואלט בשירותים של הצופים ואם הם נקיים ולא בשחקן הכי יקר בקבוצה.
    12. מהפסד לעיתים אפשר ללמוד הרבה יותר מאשר אחרי ניצחון. בתנאי שזה נעשה תוך שיקול דעת ובלי התלהמות של הסביבה. אם למדתי לקח מההפסד הרי ההפסד טעמו מתוק ולא מר. כאשר מנצחים יש נטייה לא להתייחס לדברים שדורשים התייחסות.
    13. אני רוצה שהשחקנים שלי ירוצו במגרש בגלל שהם מעריכים אותי מקצועית ומבינים שאין דרך אחרת ולא בגלל שהם מפחדים שאצעק עליהם.

    כאחד שאכפת לו מנושא הליגות הנמוכות מעבר לקבוצה אותה אתה מאמן, מה אתה חושב שניתן לעשות בכדי לקדם את התחום?

    "רק לחץ ושליחת מכתבים והתארגנות יכולה להזיז דברים. לצערנו מי שלא עושה רעש ובלגאן לא מתייחסים אליו.
    כתבתי בעבר המון מכתבים לאיצ'ה מנחם שהיה יו"ר ההתאחדות ולהרבה מכותבים אחרים שם. אף נפגשתי עימו פעם ויכול להיות שזיהיתי אצלו איזה רצון אבל לא יותר מזה. אף אחד לא רוצה להזיז דברים על מנת לא לפגוע בשלושת הליגות הגבוהות, כי תכלס שם זה הפוזה, העיתונות, הטלוויזיה, כרטיסי כבוד ועוד".
    זה אבסורד כי הליגות הנמוכות מורכבות מקרוב ל-200 קבוצות שזו מסה אדירה של שחקנים, חברי הנהלה, צוות מקצועי שלא נדבר על אוהדים ויש קבוצות עם כמות אדירה של אוהדים שקבוצות בליגת על רק יכולה לקנא בהן, קח לדוגמא רק את אום אל פאחם וקטמון".
    "הדבר שהכי זועק לקיפוח הוא מספר העולות מכל ליגה. לא ייתכן שתהיה רק עולה אחת ולא 2 לפחות אם לא יותר. השיטה הזו מסרסת את התחרותיות כי תמיד ישנה איזו קבוצה שמצטיידת בשחקנים איכותיים ומצביעים עליה כעולה בטוחה מה שמוריד את המוטיבציה משאר הקבוצות שחשבו להיאבק גם הן על העלייה".
    "מדוע שבליגה ארצית ולאומית שמונות 12 קבוצות תהיינה 2 עולות ובשאר הליגות תהיינה רק עולה אחת ?! יש פה קיפוח מתמשך כי לדעתי הקבוצות בליגות הנמוכות הן כמו קוץ בתחת בשביל ההתאחדות".
    "נכון שבשנים האחרונות הוסיפו בליגות ב' את נושא משחקי המבחן, כך שגם מקום שני יהיה לו סיכוי מסוים לעלות, זה נחמד מאוד אבל למה לקבוצות מליגה ארצית או לאומית אין משחקי מבחן לקבוצות שתפסו מקום שני ?! האם קבוצה שתפסה מקום שני במשך עונה מתישה צריכה עוד מבחן ?! מה היא לא הוכיחה את עצמה מספיק במשך כל העונה ?! בקיצור משחקי מבחן זה יותר טוב מכלום אבל בפועל זה בשביל לסתום לאנשים את הפה, הנה קחו משהו ותשתקו".
    העניין הגדול שזה עורר בליגה ב' מי יגיע למקום השני רק מחדד את העובדה שחייבים לעשות שתי עולות לפחות! וגם אם זה יגרור יותר יורדות זה כדאי, קבוצה שתרד ליגה תדע שבשנה הבאה יש לה שוב סיכוי לעלות כי ישנם 2 עולות ולא אחת".
    אני בכל מקרה לא אעזוב את הסוגיה הזו כי זה מפריע לי. העיקרון של חוסר שוויון וקיפוח לליגות הנמוכות רק ממריץ אותי לנסות להזיז דברים. בימים אלה אני כותב מכתב נוסף ליו"ר ההתאחדות אבי לוזון לגבי מספר העולות. ומאוד מקווה שעוד אנשים שהנושא חשוב להם יירתמו לעניין הכול כך חשוב הזה".

    גילרוביץ' בכדורגל חופים -מטורף על כל מה שקשור לאקסטרים.

    מה אתה אוהב לעשות חוץ מהכדורגל ומהם התחביבים שלך?

    מעבר לטיולים בעולם אני מאד אוהב את הים. אני אוהב חיות, יש לי תוכי מדבר בבית וסוס בחווה אצל חבר.
    מעבר לכך, אני מנגן בגיטרה וגם בפסנתר, אוהב לשחק שחמט בפרט ומשחקי חשיבה בכלל. אני מטורף על כל מה שקשור לאקסטרים. ומעבר לבנג'י ולכדור פורח, צנחתי צניחה חופשית ממטוס. גם האופנוע הכבד שאני נוסע עליו כל הזמן נותן לי את הריגושים והאדרנלין שאני צריך לאופי ההיפר אקטיבי שלי.
    אני גם חובב מושבע של פוצ'יוולי שזו מן הכלאה בין כדורעף לכדורגל כשבין שני חצאי המגרש יש רשת וצריך להעביר את הכדור מעליה מבלי לגעת ביד.

  • ל1620 כותב :

    עם כל כך הרבה עיסוקים, וטרדות ברומו של עולם, זה עשוי להיות ממש חטא להטריד את גילרוביץ בזוטות כמו אימון קבוצה.

הוסף תגובה !

באפשרותך להגיב או לשלוח טראקבק מאתרך. באפשרותך גם להירשם ולקבל עדכונים באמצעות RSS.

תגיות HTML מורשות לשימוש:
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

הבלוג תומך בצלמיות. באפשרותך להירשם באתר Gravatar.