עזרה מאביב

דף הבית

דף הבית » עונת 2011-12

[ 21 באוקטובר 2011 | 604 views | 12 תגובות ] | ירון בר לב

איצטדיון וינטר, מחזור שמיני, ליגה לאומית, 21 לאוקטובר, סוף חופשת סוכות.
הפועל ר"ג עולה לשחק נגד מכבי באר שבע ואת אווירת הייאוש אחרי שלושת ההפסדים האחרונים אפשר להרגיש בכל פינה. היציע ממול עירום מהדגלים האדומים שהחזיקו מעמד שני משחקים וחזרו למחסן,למעלה ביציע, מתמקמים עומר פרימור וצחי בן יוסף. הם אמנם באו למשחק כדורגל אבל הראש כבר ביום רביעי במשחק הכדורסל, האהבה החדשה שמאיימת על הישנה וסוחפת אליה עוד ועוד אוהדים שפתאום מגלים עולם חדש עם נוסחאות שעובדות לפיהן קהל + עידוד = קבוצה מנצחת.
למטה ביציע, וובי מתמקם בתוך כיסא סגול דהוי. באוזניים תחובות האוזניות הלבנות של האייפון וברקע מסביבו שומעים בעיקר צעקות אמוק של אוהדים שהבטיחו להם קבוצה שתעלה ליגה בהליכה עם התקציב הכי גבוה בליגה. אף אחד לא מעודד(רק בדקה ה70 ומשהו הקהל התעורר).
כל טעות של שחקן או מסירה לא טובה מלווה בצעקות "לך הביתה" . פעם זה לעבר אורי אברהם(דווקא היה טוב היום), פעם לעבר עומר פרץ(פעיל מאד) ופעם לעברו של ליאור אסולין שהחמיץ שער בטוח על סף סיום המחצית הראשונה. פשוט לא יאומן איך החלוץ שמאמני היריבות לא נרדמים בלילה לקראת המפגש מולו, לא מצליח לעשות את מה שבעבר הלא רחוק עשה בקלות. אסולין מחמיץ ומחמיץ ושוב מחמיץ. הבעיטות שלו עפות מעל השער, הכדור פוגע בפניו במקום שהמצח יפגע בכדור והייאוש רק גובר ככל שעוברות הדקות.

אסולין מחמיץ

ממשיך לחפש את הרשת

הקבוצה יורדת למחצית לקול שריקות בוז לשחקנים וקריאות ה"תתפטר" לעבר פרדי דוד שנמצא לא פחות בלחץ מהשחקנים.
כל כך גדול הלחץ עד שהאימון המסכם ביום חמישי(ערב שמחת תורה) נסגר בהוראתו לקהל ההמונים שרצה להגיע ולהדליף את תוכנית המשחק לשרון אביטן שחיכה עם הסקודה בצומת קסטינה. אגב זכותו לסגור את אימוני הקבוצה, אבל אם באותו שבוע הוא מבקש בראיון , מהקהל להתאחד ולחזור להיות משפחה, אז כאילו מה….
הרי מתי ואם בכלל נסגרו אימוני הקבוצה לקהל? אני זוכר אחד לפני המשחק הקריטי נגד מכבי הרצליה במאי 2002.זה התבקש. הוותיקים יותר זוכרים אימונים של דרור קשטן שנסגרו אי שם ב 1989 (המהדרין טוענים שנסגרו גם הרחובות הסמוכים למכתש משם היה אפשר לשמוע את שאגותיו על ברשצקי, גילרוביץ וטופל'ה).אבל למה לסגור בפני שלושה אוהדים את האימון במחזור השמיני?

פרדי והספסל של הפועל ר"ג היום בוינטר

פרדי בלחץ. זה ברור. גם השחקנים בלחץ וגם האוהדים בלחץ. גם התקשורת מלחיצה. זה תפקידה.לכן כולם בלחץ. בעיקר ניר ארקין.
כאן המקום להדגיש שהקהל צועק את צעקתו של ניר ארקין. הסיבה היא שכולם חלמו לפחות פעם אחת להיות הבעלים של הפועל ר"ג כשהם היו ילדים. לכולם היו תוכניות להיות עשירים מספיק ולרכוש את הקבוצה. ניר הגשים את החלום ולכן כולם רואים בו את התגשמות החלום הפרטי של עצמם ומתנהגים כמו שהם חושבים שהם היו מתנהגים אם הקבוצה היתה שלהם. ניר גם יוצר אמפטיה. הוא גדל ביציע, מקורב לקבוצה שנים רבות. תמיד אדיב, תמיד נעים לדבר איתו, תמיד עונה, מקשיב, לעולם לא מתנשא. אחד משלנו. לכן כל הסאגה הזאת צריכה להיות ממנו והלאה. לא מגיע לו לחוות את מה שהוא חווה ולנו יש תפקיד בהצגה הזאת.
אגב ניר עצמו לא יצעק ולא יגדף כמו אחרון האוהדים, מקסימום יקפוץ אגרופים או יסנן משהו לחבריו הקרובים. היום בשער הנצחון הוא לא קפץ משמחה. ככה זה כשהשמחה הופכת להקלה.
כשמסתכלים על הכל מהצד אז כל הפעולות שעשה מהרגע שלקח את הקבוצה היו הפעולות הנכונות לפי הספר. מנהלה מסודרת, תנאים שכל כדורגלן בארץ חולם עליהם, משכורות בזמן שמבוססות על בסיס גבוה ואמון מצד השחקנים, ממש כמו בפרמייר ליג. החתמת מאמן שלמרות כל הביקורת הנוכחית עליו, היה האיש הנכון באותו זמן עם רזומה שכלל כבר עלייה לליגת העל, זכיה בגביע הטוטו, שם טוב ברוב הקבוצות בהן אימן ובעיקר איש שיחה נעים שמבין ויודע כדורגל. הבעיה איתו, כך גם אמרו כאלה שעבדו לצידו בעבר, היא שיש לו נטייה להתיימר להיות זה שיודע הכל ולהתנשא.בעיקר כשנותנים לו את המפתחות. הוא לא עובד עם עוזר ואף אחד לא נכנס לאסיפות הקבוצה שלו עם השחקנים. בידוד מוחלט. זה טוב כשהכל הולך ומנצחים. כשנהיה רע, יש הרבה שמחכים לך בפינה.

השחקנים חוגגים עם הקהל. ניר ארקין בחולצה הלבנה בפינה הימנית למעלה

במחצית השנייה, ככל שעוברות הדקות ומתרבות ההחמצות, לוקח יוני מורג את המושכות ושואג לעבר פרדי: "חילוף, תעשה חילוף". ממול פרדי לא זז. מקסימום משנה את תנוחת הישיבה. כל מאמן והסגנון שלו.
רק בדקה ה70 ומשהו יוצא אסולין ונכנס אביב עזריה. חלק מהקהל הלחוץ ממילא לא אהב את החילוף של חלוץ בחלוץ אבל מרוב לחץ כבר מפסיקים לחשוב ופרדי הרי אמר פעם לאוהדים שלא ינסו להיכנס לראש של המאמן.
החילוף הבא הוא עומר בוקסנבוים במקום עומר פרץ. ר"ג לוחצת בטירוף, באר שבע בכלל לא במשחק. עוד התקפה ועוד התקפה ופתאום, הגבהה מצד שמאל מוצאת את הראש של אביב עזריה, ההוא מהחילוף, ומשם לרשת. אגב גם בשער פרדי לא זז ורק כמה דקות אח"כ חילק הוראות לשחקניו.
שריקת הסיום שחררה אנחת רווחה בוינטר. הנצחון עצר סחף של שלושה הפסדים רצופים, הרחיק את הקבוצה מהתחתית והסיר זמנית את הלחץ מפרדי.

אביב עזריה כובש

חצי הכוס המלאה: נצחון שווה שלוש נקודות. מי יזכור את השאר?

חצי הכוס הריקה: הפועל ר"ג במתכונת הנוכחית לא שווה עלייה לליגת העל.

הרכב: איתי ארקין, אורי אברהם, טל חן, עוז יפרח, יוגב בן סימון, וובה בראון, פול קסאני, עומר פרץ(עומר בוקסנבוים), קרלוס צ'קאנה, אדריאן פרננדז(עידן בלסטרה), ליאור אסולין(אביב עזריה)

יוני שואג

אווירה של ליגה א צפון בוינטר

בבאלולה מציג את מדי הייצוג החדשים של המורדים בלוב

12 תגובות »

אהבתי את בבלולה כותב :

ואלה טוב אתה ירון אחלה כיתוב, הוא באמת נראה כמו יורשו של קאדפי.

# 21 באוקטובר 2011 בשעה: 22:33

אילן ברק כותב :

ירון,תן קרדיט לקופירייטר….

# 22 באוקטובר 2011 בשעה: 9:21

ספקולנט כותב :

הפוך גוטה, הפוך !!!
פרדי יקירי,
ככל שתנתק עצמך מהאוהדים כך תתרחק מהמטרות שלך ושל כולנו. על אף הקושי הכוון הוא הפוך…ביחד. אז תספוג כמה צעקות "הביתה" מ2-3 שעוד חולמים על יובל נעים, אז תשמע קריאות מאלו שחושבים שהכל פשוט והנצחון בכיס עוד לפני שהמשחק התחיל, אז מה ??? תודה לפחות שיש כמה צעקנים שקולם יודע לחצות את המגרש עד אליך. גם זה משהו. תודה שהשופטים לא היו משהו, לשון המעטה וזכו גם הם לכמה ברכות לשנה החדשה. תודה.
אבל, ראבאק…תקשיב גם להדיוטות….שרוצים להגיד לך שהנוכחות ( הלא רעה כל כך) של וובה ועומר פרץ במשחק נכונה וחשובה לקבוצה…לאלו שאומרים שכמעט הכל יסתדר לך במשחק אם תורה שלא לצופף ותשחק עם שני קיצונים ( זו הגדרה משנות ה-60), שמאמאדו חייב לשחק בצד ימן ( לאן הוא נעלם? עוד סדרת חינוך שלך?).
וברכהאחת גדולה לך על המשחק אתמול. בכנות. אנא התמדה. משחק של 424 מזמן לא נראה במחוזותינו מתחילת המשחק. נפלא. אגב, עוד עצה אחת שיושמה אתמול…לא צריך 3 קשרים יחד בוודאי לא את בוקסה, אופיר וקסאני..הם מפריעים זה לזה , במיוחד עם המשחק הצפוץ.. ראה לעיל. קסאני היה בדר אתמול…חופש פעולה ואף אחד לא דרך לו על הרגליים. ובכלל, משהו בשביל קצרי הרוח שביננו…שחקנים לא מפסיקים לדעת לשחק בתוך שנה או שנתיים. מה שמצויין חודש בעכו..חייב להיות מתאים גם לנו, מה שעבד מצויין בקריית שמונה… הפועל הרצליה ועוד לא יכול שיהיה לגמרי אחרת אצלנו… אז זה לא השחקנים זה מישהו אחר..
שבת שלום,
אגב,מתי עוד פעם "על האש" עם השחקנים וצוות המועדון? ..הפעם על חשבון המועדון… מצחיק, הא ???

# 22 באוקטובר 2011 בשעה: 9:47

רונן ל. כותב :

פעמיים קורות ("פנימיות" מה שאומר, 2 ס"מ ימינה וזה ברשת).
פעמיים אסולין מול השוער במרחק 10 מ' – מהאויר לשמיים.
אחד עומר פרץ מול השוער – מהאויר לשמיים.
קורט פרננדז בוולה לידיים של השוער.

קל, זה היה צריך להסתיים עם שלישייה או רביעייה. כבר חפרתי בעבר על "השפיץ של הנעל"…
וזה במשחק (כרגיל) לא טוב, לא שוטף, בלי שיטה ועוד ועוד.
מה יהיה כשפרדי יקנה סופר-גלו (זכויות שמורות ליענקל'ה ורד)?

אחרי שנתיים בליגת העל כנראה ששכחו מה זה ליגה לאומית. תראו את אח"י ועמידר ולעומתם את הרצליה וכ"ס. הליגה משוגעת, לא צפויה וקשה. קבוצות מתגוננות, נלחמות, גונבות. זה לא פיקניק.
ושוב הוכח ששערים מול קבוצה מתגוננת מובקעים במשחק אגפים. זה קרה מול א.א פאחם, פעמיים מול רעננה וגם אתמול. בגלל זה תמוה בעיניי המשחק "המאופק" של בן סימון שכמעט לא תמך בהתקפה. יותר פעיל היה האגף השמאלי שממנו גם הגיע הגול.

במלחמות הליגה צריך נשמה, הקרבה ו.. בלאגן. זה מה שהוסיפו אתמול עומר פרץ ו וובה. הטכניקה חשובה אבל היא לא העיקר.
וובה באמת הוסיף נחישות ו"גירזן" במרכז אבל התקפית הוא לא תרם. מענין כשגם כשהיה פנוי למסירה הוא לא היווה אופציית מסירה מבחינת שחקנים אחרים שלא פעם ולא פעמיים פשוט לא מסרו לו והעדיפו אופציות אחרות. לא סומכים עליו? אולי.
קסאני ואורי אברהם היו לא רעים ולא צריך אחרי כל מסירה לא טובה לשלוח אותם הבית (למרות שלקסאני היו מסירות מחרידות שהפכו להתקפות נגד מסוכנות). קצת פרופורציות, הרי אם כל מסירה היתה ליעד, כל הרמה לראש החלוץ וכל בעיטת עונשין לחיבורים – הם לא היו בליגה הלאומית… אולי גם לא בישראל…
ועם כל הטעויות של פרדי, ההתנשאות, סגירת האימון וכיוב', מילה טובה על החילוף המנצח. הוציא את אסולין הכניס את עזריה וקיבל ממנו שער ניצחון אחרי מס' דקות.

ומילה על הקיזוז. לא מבין את אלה שמדברים במחזור 8 על קיזוז. בשלב זה של העונה, כשיש עוד כ"כ הרבה נק' בקופה, האחרונה יכולה לסיים ראשונה ולהיפך. גם אנחנו, יכולים לסיים את העונה ב 20 פור על הליגה, אז לדבר ע כ ש י ו על הקיזוז מול הראשונה? לא רציני. על חישובי קיזוז נתחיל לחשוב במחזור 25 +. בתקווה שנדבר על כמה זה מצמצם את הפער מאיתנו למקום השני שאחרינו…

# 22 באוקטובר 2011 בשעה: 11:23

אהבתי את בבלולה כותב :

אתם כל כך לא מחוברים וגם ירון כנראה שלא. ממדו הושבת בשל פציעה בברך כנ״ל בן עמי ביבי ובמבי בגלל ירך, כמו כן עומר פרץ אורי אברהם וגם בן סימון גמרו צולעים ונכים ספק אם ישחקו שבוע הבא. פרדי עושה תשבץ כל שבוע לפי מצב הבריאות ואיך שהם נראים באימון ולא סדנאות- ראה מקרה בוקסא

# 22 באוקטובר 2011 בשעה: 12:15

ירון בר לב כותב :

אילן- תמיד היית מקור השראה לכותרות מסוגננות סטייל שנות השבעים

# 22 באוקטובר 2011 בשעה: 13:30

ירון בר לב כותב :

לאוהב את בבאלולה- לא תמיד אני מעודכן בפצועים או מי משחק ולמה לכן כשאני לא בטוח אני לא מתייחס בכתיבה למי שלא פתח או שיחק.
גם במקרה הזה אני בעד שימוש מסיבי בסופר גלו עם קרדיט ליענקלה ורד

# 22 באוקטובר 2011 בשעה: 13:33

ספקולנט כותב :

לרונל ל.
מחזק את כל דבריך.
למסבירן על פצועים (ניחוש קל מ.א.): בשביל זה יש סגל רחב לא ? ומותר למאמן או נציג הקבוצה לספר מיוזמתו על רשימת הפצועים. שנדע. לא עולה כסף. קצת רצון טוב וחוסכים המון ספקולציות.
כל כך הרבה פצועים בפציעות קלות מעיד על משהו…. בד"כ על חוסן גופני חסר, שיטות אימון. דווקא נראה שיש מאמן כושר טוב. עולם מניעת הפציעות והחזרה לכושר משחק במהירות הוא עולם של קבוצות מקצועניות. אם הקבוצה תרצה אנשי מקצוע בתחום שייפנו. כך גם נוכל לדעת שהם קוראים את מה שנכתב כאן.

# 22 באוקטובר 2011 בשעה: 21:12

דיבורים בקודים כותב :

חחח
חזק אתה,
אתה בטוח שאתה לא ס' מהשב"כ או אולי מהמוסד,
"מ.א" / "ספקולנט"
והרי כולם יודעים מי אתה ופרדי כבר מרים טלפון כדי לשאול אותך המומחה מה לעשות עם הפצועים- הוא הרי אובד עצות ועובד לבד, אין בקבוצה אנשי מקצוע כלל.
אם לא היה סגל רחב אזי בטוח שלא היית מנצח את מכבי באר שבע.

# 22 באוקטובר 2011 בשעה: 23:15