דף הבית » תולדות המכתש

תולדות המכתש

ירון בר לב

ב1 למאי 1927 נחנך המכתש כאמפיתאטרון לתושבי שכונת בורוכוב בגבעתיים. 79 שנים חלפו, שמתוכם הוא קיים כאיצטדיון כדורגל רשמי מאז 1953 כשעדיין,למרות גילו המופלג, הוא ממשיך לספק לנו מנת ריגושים מדי שנה ושנה. כתבה נוסטלגית על המכתש מהסוג שמעורר געגועים לימים עברו.

מתיישביה הראשונים של שכונת בורוכוב חשבו לבנות במקום בו שכן המכתש גן בוטני.שלושת גבעות הכורכר שסגרו על המכתש והשרקרקים שקיננו בחורים היוו את הסיבה.
דוד קלעי,יוסף רוטברג ואברהם אלדמע שהיו מחברי וועד השכונה החליטו ברגע האחרון לשנות את הייעוד ולהפוך את המקום לאמפיתאטרון בו יתקיימו מופעים והצגות .
שינוי הייעוד חייב את הקטנת עומק הבור ולצורך כך הובאו מתל אביב השכנה ערמות של אשפה שאחר כך כוסתה. החלק המרכזי יושר המתלולים החדים מותנו וכך היה אפשר לחנוך את המכתש במופע של התאחדות הפועל באחד במאי 1927.
כמה חודשים אחר כך נוסדה הפועל רמת גן שהפכה את המקום למגרשה הביתי ב1953 .

1927-תחילת העבודות לבניית היציע,היכן שהיום ממוקם המזנון

1927-תחילת העבודות ליישור השטח

האחד במאי 1927-חניכת המכתש במופע של "הפועל" באמפיתאטרון שהוקם במכתש. מאחורי הבמה רואים את היציע הדרומי.

חוגגים את חג השבועות

 

 

מופע נוסף שנערך במכתש בשנות ה30

 

1935-על ההר למעלה רואים את צריף הנוער העובד הראשון ואת בית ספר בורוכוב

 

 

תחילת הבנייה של המכתש כאיצטדיון כדורגל בתחילת שנות ה50

מבט על היציע בשנת 1961

 

ומבט מהצד השני בשנות הששים(תמונה מהאלבום של רוני לוי)

 

1965-הנערים שעל האופניים מציצים מעבר לחומה שליד בית ספר בורוכוב

 

ומצד דרום לאורך החומה ברחוב השניים(תמונה: יעקב גרינוולד)

 

מבט על החומה הצפונית מתוך המגרש(תמונה מהאלבום של איצ'ה קירשנברג)

תמונה צבעונית מ 1963 (מהאלבום של גדי יניאק)

 

תמונה מתוך המגרש ב 1979(מהאלבום של מוטי בייטנר)

 

סוף שנות השמונים- תמונה קבוצתית מתוך המכתש של ילידי 76-7(אלמוג יולזרי)

מהאיצטדיונים הבודדים בארץ שניתן להשקיף עליהם מבתי השכונה

1haifaenter2

התורים בכניסה

220304 00001

צילום של אחד משערי הכניסה מבפנים

220304 001 (2)

העלייה המפורסמת במבט מלמטה

220304 003

הירידה המפורסמת במבט מלמעלה

220304 005 (2)

לוח התוצאות הישן

IMG_5200

שיפוץ המכתש בקיץ 2007

220304 051

זוויות צפייה ייחודיות

rg_nz3 090

הפרוייקט הייחודי של התקנת כסאות עם שמות האוהדים ושחקני העבר יוצא לדרך

aliya09 064

הקהל במשחק האחרון במכתש

כתובת הגרפיטי שעושה הקבלה בין הפרויקט בירושלים לזה של המכתש

 

 

כתבות שהתפרסמו באתר וקשורות למכתש:

עמק הבכא האדום מאת אילן שטרסרג

כך נשדד המכתש  מאת שלמה מן

אין חיים בלי המכתש מאת שלמה מן

עשרת המשחקים הגדולים בתולדות המכתש  מאת שלמה מן

על המכתש – הלא הוא המבצר של הפועל ר"ג – עובדות ומספרים
מאת: אלישע שוחט
העבודות על המכתש התחילו בשלהי שנות העשרים של המאה ועשרים. בעיתון הבוקר מיום 22.7.1939, נרשמה כתבה על תחילת העבודות במקום: "ברמת גן בגבול שכונת בורוכוב מתקין הפועל ר"ג מגרש ספורט העלול להיות המגרש הגדול ביותר למשחקי כדור-רגל בארץ ישראל. כשיורדים מן האוטובוס בתחנת בנק השרון יש ללכת ברגל עוד כשתי דקות עד שמגיעים למקום בו עובדים כעת 50 פועלים בהתקנת מגרש הספורט לדוגמא. מגרש הספורט נמצא בתוך עמק משלושה צדדיו מתנשאות גבעות. הצד הרביעי פתוח. כלי ספורט רבים מובאים לכאן. המגרש ישמש מקום למאורעות ספורטיביים גדולים ביותר…
… כבר הובטחו הסכומים הדרושים לבניין חדרי ההלבשה ואולמי התעמלות כפי שמבטיחים המהנדסים, מנהלי העבודה וחבר העובדים – תסתיים עבודת הבניין עד מחצית ספטמבר…
…שדה המשחק יהיה לפי המידה הבינלאומית הקבועה. האדמה קשה ואינה נושאת חול כך שאפשר יהיה לערוך עליה משחקים הגונים. אחרי החורף יכוסה המגרש בדשא. בינתיים תסודר על המגרש במה ל – 10,000 צופים אשר כל אחד יוכל לראות יפה את מהלך המשחק. בכל זמן אפשר יהיה להגדיל את מספר מושבי הצופים.

כל נאמני הספורט העברי מחכים בכיליון עיניים לגמר התקנת מגרש ספורט גדול זה. את התועלת יפיק לא רק הפועל לבדו אלא גם כל יריביו הספורטיביים. המגרשים הטובים יצעידו קדימה את הספורט הארצישראלי.

משחק בינלאומי במגרש החולי של המכתש נערך בתאריך 14.9.1942. הקבוצה האנגלית DDOS ניצחה 3 – 0 את הפועל ר"ג.
בתאריך 22.12.1945 התקיים משחק בינלאומי נוסף, לעיני 2000 צופים מול קבוצה צבאית עברית בלתי מנוצחת ממצרים. נגמר 1 – 1 ואת שער השוויון, בדקה ה – 80 כבש נפתלי שוולב.
26.12.1945. משחק בינלאומי נוסף. אפא קפריסין – הפועל ר"ג 3 – 2.
בתאריך 7.11.1953 חזר המכתש לפעילות לאחר מקצה שיפורים. במשחק הידידותי בין הפועל חיפה והפועל ר"ג ניצחו החיפנים בשעור 2 – 0.
הפועל ר"ג של 1953/54 אז בליגה הראשונה ניצלה באותה עונה את מגרשה המשודרג לצורך הישגים ונקודות.
הפועל ר"ג 1953/54: מאמן ג'ק שטטקובניק. ממוצא אורגוואי בן 29.
מנהלי הקבוצה: נתן טייבר והוגו זינגר.
שוערים: א. שרשטינסקי ואליעזר זולר.
מגינים: ח. מורדכוביץ, א. פאול, בירקר, ממו, ספקטור.
רצים: י. קירשנברג, י. מסיקה, א. קוסיוב
חלוצים: קוריק, מנשרוב, ש. כהן, י. פולבר, מ. רסקין, נעמן, מורדוך, פריצנר, אללוף.
המפגש הרשמי הראשון במכתש המחודש שוחק ב – 14.11.1953: זה היה במסגרת גביע המדינה ומכבי נתניה ניצחה בהארכה 1 – 0 משערו של הוזיאס בדקה ה – 113. ר"ג: שטרשינסקי, ספקטור, מורדקוביץ, אנטון, קוסיוב, קוריק, נעמן, פולבר, רסקין.
11.12.1953: משחק ליגה של הפועל ר"ג במכתש התוצאה 0 – 0 עם מכבי ת"א, לעיני 1000 צופים.

משחקי ליגה נוספים שנערכו במכתש של 1953/54:
23.1.1954: הפועל ר"ג – הפועל חיפה 2 – 0 (אללוף (56, 82)
13.2.1954: מכבי פ"ת – הפועל ר"ג 2 – 1. לפ"ת שפיגל ושרף. לר"ג: קוריק
13.2.1954: הפועל ר"ג – מכבי נתניה 0 – 0 (משחק ליגה אחרון לעונת 53/54)
הרכב ר"ג מול נתניה: שטרשינסקי, אנטון, מורדכוביץ, קירשנברג, ממו, קוסיוב, קוריק, פריצנר, אללוף, נאמן, רסקין.

אז כמה צופים יכלו להיכנס במכתש? הואיל וביציעים המזרחיים של עונת האליפות לא היו מושבים יכולים היו להידחס הרבה מאוד. כמה זה הרבה? במהלך משחק העונה בין הפועל ר"ג והפועל פ"ת במסגרת הליגה (28.3.1964) רשמו ביומון חדשות הספורט שהיו שם 9000 צופים.
במחזור האחרון של 1963/64 ר"ג ניצחה במבצרה במחזור האחרון של הליגה, 3 – 2 במכתש, את (לעיני 7000 צופים) מכבי חיפה וקטפה את האליפות. ובתאריך 15.5.1976 היה משחק צמרת בין הפועל ר"ג והפועל עכו (3 – 2 לרמת גן) כתבו שהמכתש הכיל 8000 צופים. אמת או הגזמה, מי יידע?